ת"א 10361-09-13 סופר נ' אובצ'יניקוב

סיכומים מאת הנתבעת הוגשו בתאריך 10.4.2014, ומתברר כי התובע ויתר על זכותו להגשתם של סיכומי תשובה. אלא, שלמתן פסק-דין לגוף התובענה הקדימה הנתבעת, והיה זה ביום 3.6.2014, בקשה לסילוקה, ולא סתם כי אם על הסף. נטען כי בעוד תלויה תובענה זו ועומדת – והתובע עתר בה לפינויה של הנתבעת מדירת-מגורים אשר לפי הנטען היא בבעלותו – מכר התובע את הדירה לאחֵר, שאינו צד להליך. בכך, הוסיפה הטענה והלכה, איבד התובע את מעמדו בפניו של בית-משפט זה וממילא את זכותו לקבלת הסעד המבוקש.

אין השאלה – שאלה של סילוק על הסף. עם הגשתה של התובענה לא טען איש כי התובע חסר מעמד בפניו של בית-משפט זה וממילא כי יש מקום לסלק את תביעתו. אך מובן כי מקומו של סילוק על הסף לא יכירנו לאחר שנשמעו ראיות והוגשו הסיכומים. את הבקשה מיום 3.6.2014 איני רואה אלא כבקשה להוספתה של ראיה, לאחר שנסתיימה הבאתן של הראיות בדיון ההוכחות. הנתבעת מבקשת לפרושׂ בעתירה זו בפניו של בית-המשפט מצב עובדתי חדש, שלא נודע לה בעת השמעתן של הראיות, ולפי הטענה משליך על ההכרעה בתובענה.

הצדק עם התובע כי בקשה כאמור, ככל בקשה בכתב, נדרש להגיש בליווי תצהיר והנתבעת לא עשתה כן. התובע הודה, אמנם, כי מכר את הדירה אולם אני מוצא את הבקשה, ובהתאם את התשובה לה, חסרות ולא רק מן הבחינה הפרוצדוראלית. לא די לטעון לקיומו של הסכם-מכר או לרישום במרשם הארנונה. ביסודו של דבר השאלה היא – ואת התשובה לה יש לתמוך בראיות – מה מעמד, אם בכלל, נותר לתובע בנכס הנדון וכלום יש מקום לראות בו את מי שהוא בעליו של הנכס או מחזיק בו, וככזה זכאי לכאורה לתבוע את הסעד היחיד שהתבקש בתובענה זו – סילוק-ידה של הנתבעת מן הנכס.

מבלי להיכנס בשלב זה לשאלות של נטל, ובמטרה לייעל את הדיון, אני קובע כי על הצדדים להשלים את עמדותיהם בסוגיה זו בכתב, בליווי הראיות שברצונם להציג לבית-המשפט. עוד יודיעו הצדדים כיצד, אם בכלל, משפיעה על ההכרעה בהליך זה שבפנַי העובדה כי הרוכש מהתובע – מר אלי פרטוש – אינו צד להליך זה ולא השמיע בפניו של בית-משפט זה את עמדתו. הודעת הנתבעת תוגש עד ליום 15.9.2014. תשובת התובע לא תאחר את יום 2.11.2014. עם קבלת ההודעות יישקל האופן שבו יימשך ההליך ותימסרנה הוראות מתאימות.

שני ענינים נוספים: לא מצאתי מקום לתן הוראה כלשהי, קודם שהוכרעה תובענה זו ולאור הסוגיות שהועמדו בה להכרעה, בקשר לדמי-השכירות. שנית, כבר בשלב מוקדם של הבירור נעשה נהיר כי התביעה אינה מתאימה להתברר כתביעה בסדר הדין המיוחד שלפי פרק טז(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. דומה כי כבר המותב הקודם נהג לפי מסקנה זו, גם אם לא ניתנה החלטה פורמאלית בנדון. למען הסר ספק אני קובע בזאת כי הבירור הועבר לפסים של סדר דין רגיל. המזכירות תעדכן את סוג התיק ברישומיה ותקבע תזכורת פנימית ליום 3.11.2014.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ד, 24 יולי 2014, שלא במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: