ת"א 10325-05-12 עלוש נ' שבתאי ואח'

1.זוהי בקשת נתבעים 2-1 (להלן: "הנתבעים") לביטול פסק דין שניתן ביום 16.9.14 בהיעדר התייצבותם לדיון שנקבע לאותו מועד. בפסק הדין הורתי על סילוק ידם של הנתבעים משביל הגישה המסומן בכחול בחוות דעתו של המודד שמונה מטעם בית המשפט.

הנתבעים טענו כי היעדר התייצבות נבע מטעות אנוש של באת כוחם שרשמה בטעות ביומנה כי מועד הדיון נקבע ליום 17.9.14. לגופו של עניין נטען כי אין הצדקה לפגוע בזכות הגישה לערכאות של הנתבעים ולמנוע את יומם בבית המשפט כתוצאה ממחדל זה. הנתבעים הוסיפו כי שומה על נתבעת 3- מועצה מקומית חצור הגלילית (להלן גם:"המועצה"), לפרוס את מלוא שיקוליה להעדפת זכותו הקניינית לכאורה של התובע על פני זכות ההנגשה של הנתבעים ויתר תושבי השכונה שעושים שימוש בשביל הגישה על מנת להגיע לביתם. לשיטת הנתבעים, אין להעדיף את זכותו הקניינית של התובע על פני זכויותיהם, בייחוד במצב שבו למועצה יש סמכות להפקיע ממקרקעיו של היחיד לטובת כלל הציבור.

2.נתבעת 3 התנגדה לבקשה הן מאחר שלא צורף לה תצהיר והן לאור תמיהתה על דבר הטעות הנטענת. אשר לסיכויי הגנה נטען כי שביל הגישה נמצא כולו בשטחו של התובע ולא עומד בפני ביה"מ כל סכסוך בינה לבין הנתבעים.לעניין ההפקעה נטען כי הטענה אינה יכולה להואיל למבקשים שכן לא נעשתה כל הפקעה בזכויות התובע ולא הועלתה כל טענה בעניין.

3.גם התובע התנגד לבקשה. לעניין סיכויי ההגנה טען התובע כי אלו אינם גבוהים הואיל והוכח כי השביל נמצא בתוככי מקרקעיו. התובע טען כי הסרת השביל לא תפגע בנגישות הדיירים לביתם, זאת, מכיוון שקיימת כניסה ראשית לבניין המגורים לכלל הדיירים. יתר הטענות שמעלים הנתבעים כלפי נתבעת 3 מן הראוי שתתבררנה, אם בכלל, במסגרת תביעה נפרדת אך לא במסגרת תביעה זו שעניינה סילוק ופינוי, כשהמועצה לא התנגדה להסרת השביל.

הכרעה:

4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק.. ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו: ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט. שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש". ראו בנוסף, לעניין זה :ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349."

5.בענייננו ברי הוא שאין המדובר בביטול מחמת הצדק, שכן מועד הדיון נקבע בנוכחות הצדדים, ונטען כי בשגגה רשמה ב"כ הנתבעים ביומנה כי מועד הדיון נקבע ליום למחרת. על כן יש לבחון האם יש מקום לבטל את פסק הדין מחמת שיקול דעת הנתון לבית המשפט.