ת"א 10318-04-14 מלכה ואח' נ' סבתי 033277765 ואח'

1.לפניי בקשת המבקש/הנתבע לזמן עדים לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 08.02.17. 2.המשיבים/התובעים הגישו תגובה בגדרה התנגדו לבקשה מחוסר הרלוונטיות של העדים שזימונם התבקש. בנוסף, טענו המשיבים כי ככל שבית המשפט יתיר זימונם של העדים, יש להתנות הזימון בהפקדת ערובה מתאימה.  3.טרם הכרעה בבקשה אציין תחילה כי בקשה זו נולדה לאחר מספר בקשות והחלטות לזימון עדים שהוגשו על ידי המבקש, הן בפניי והן בפני המותב הקודם שישב בתיק כב' השופטת אריאלי, כאשר במספר החלטות שיפוטיות, לרבות האחרונה שבהם בדיון מיום 19.09.16, הוסבר למבקש כי עליו לצמצם בקשתו לזימון עדים לנושאים הרלוונטיים למחלוקת שבתיק.  הכרעה: 4.כידוע, נושא סמכות זימון עדים מוסדר בסעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971, הקובע כדלקמן:"(א)מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לענין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו. (ב)בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת." 5.על פי תקנה 178 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 על ההזמנה לדיון לפרש לשם מה נדרש העד, ואם המדובר בהצגת מסמכים, איזה מסמכים מבוקש להציג. 6.בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" כבוד השופט בדימוס א. גורן דן בשיקולו של ביהמ"ש לבקשה לזימון עד בהתאם לתקנה 178(א), וכך קובע: "בעת שבית המשפט דן בבקשת בעל דין לזמן עד לפי תקנה 178, הוא רשאי לסרב לבקשה אם התקיימה עילה לכך לפי סעיף 1(ב) לפקודת הראיות. כאשר מדובר בעדות שהינה לא רלוונטית בעליל, בית המשפט רשאי לסרב לבקשה לזימון העד, שכן מדובר בעדות ש"אין בה צורך" כלשון הסעיף. עם זאת די בכך שלא ניתן לשלול על פני הדברים את הרלוונטיות של העדות- על מנת לאשרה". אין לייחד שלב זה של אישור הזימון בידי בית המשפט לבדיקה קפדנית של התועלת העשויה לצמוח לבעל הדין מן העדות".  7.ביום 10.07.16 הגיש המבקש את הבקשה לזימון העדים בה עסקינן, במסגרתה נדרש זימונם של 26 עדים!  8.בהחלטה שניתנה בדיון שהתקיים בפניי ביום 19.09.16 נדרש ב"כ הנתבע לצמצם בקשתו לזימון עדים לנושאים הרלוונטיים לתיק.  9.בבקשתו החוזרת לזימון עדים חזר המבקש על בקשתו לזימון אותם עדים (1 עד 26), אותם ביקש לזמן במסגרת בקשתו המקורית, מבלי ליתן משקל להחלטת בית המשפט לצמצומה.  10.הגם שבבקשתו החוזרת נימק ב"כ המבקש מדוע הוא מבקש לזמן העדים שהוזכרו בבקשתו הקודמת, אותה כאמור נדרש לצמצם ליריעת המחלוקת בלבד, לא מצאתי כי יש בבקשתו הנוכחית כל נימוק השונה מנימוקיו לזימון אותם עדים, כמצוין בבקשתו הקודמת בעניין מיום 10.07.16. 11.אדגיש כי לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה, בתגובה לה ובתשובת המבקש וכן עיינתי בכתבי טענות הצדדים, לא שוכנעתי בדבר הרלוונטיות של חלק גדול מהעדים שנדרש זימונם, למחלוקת נשוא התובענה.  12.מכאן, סבורתני כי אין מקום להיעתר לבקשת המבקש לזימון עדים על כל חלקיה.  13.לאור האמור, אני נעתרת לבקשת באופן חלקי, ומורה על זימונם של העדים שמספרם, 1, 2, 3, 4, 12, 13, 14, 16, 23, 24, 25, ו-26. 14.המבקש יפקיד בקופת ביהמ"ש הסך של 10,000 ₪ כערובה לתשלום הוצאות העדים וכתנאי להזמנתם.  15.בנסיבות, ולפנים משורת הדין , איני עושה צו להוצאות.      ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ז, 05 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.