ת"א 103-93 ש' נ' דולב חברה לביטוח בע"מ

החלטה זו מייחדת דיבורה לבקשת הנתבעות לפסילת חוות דעתו של פרופ' ע. בלר שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הגניקולוגיה- אונקולוגיה ולמינוי מומחה אחר תחתיו.

על פי הבקשה, עילות הפסלות יסודן בכך שהמומחה נתן את חוות דעתו מבלי שהקדים ובדק את התובעת וכאשר חוות דעתו ניתנה בהסתמך על מסמכים רפואיים שעמדו בפניו ועל יסוד שיחה שקיים עם התובעת.

בנוסף, נטען כי התובעת הציגה בפני המומחה מסמכים רפואיים מבלי שאלו הועברו תחילה לעיון ב"כ הנתבעות, מה גם שעד לשלב זה, לא נודע טיבם ומהותם של מסמכים אלו.

עוד נטען כי הנתבעות ניסו לקבל תשובה מאת המומחה באשר למהות המסמכים הרפואיים שעמדו בפניו, אך ניסיון זה נכשל, זאת לנוכח סירובו של המומחה לפרט את רשימת המסמכים המבוקשים.

אם לא די בכך, הרי שמתשובת המומחה עולה כי זה שולל האפשרות כי במהלך פגישתו עם התובעת, זו הציגה בפניו מסמכים נוספים, הגם שהתובעת טענה כי עשתה כן.

לטענת הנתבעות, הפגמים והכשלים המפורטים מעלה, יוצרים עילת פסלות מבוררת הן משום האפשרות כי מסמך שהצגתו "אסורה" הועמד לעיון המומחה ולנתבעות אין דרך לשלול אפשרות זו. שלא לדבר על כך, שהימנעות המומחה מלנקוב באופן מפורש במסמכים שעמדו בפניו, עובר לכתיבת חוות דעתו הינה פגם העשוי לרדת לשורש מהימנותה של חוות הדעת וכל שכן, לענין האפשרות לבסס על קביעות המומחה ממצאים שיפוטיים כלשהם.

התובעת סבורה כי בקשת הנתבעת הינה בקשה קנטרנית ולא נועדה אלא להוסיף ולעכב ההכרעה בבקשת התובעת להגדלת התשלום העיתי.

התובעת סבורה כי אין כל פגם או מתום בכך שהמומחה בחר שלא לבדוק אותה, עובר לכתיבת חוות דעתו. מה עוד, שבדיקה גופנית כאמור, לא היה בה להועיל שעה שמצבה הרפואי של התובעת ידוע ואף זכה להתייחסות מפורטת עד למאוד במסגרת חוות דעת של המומחים רפואיים שמונו במסגרת ההליך העיקרי, בשלב שקדם למתן פסק דין בתובענה.

באשר לחשש שהביעו הנתבעות כי לעיון המומחה הועמדו מסמכים שלא הועמדו לעיונן – התובעת טוענת כי מדובר בחשש בעלמא, בפרט כאשר הנתבעות אינן מצביעות ולו על מסמך אחד שאסור היה להעמידו בפני המומחה. התובעת סבורה כי יש לדחות בקשת הנתבעות ולאפשר הכרעה בבקשתה להגדלת התשלום העיתי.