ד' נ' זבדה

עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף בשל רשלנות רפואית. הנתבע הינו רופא שיניים אשר טיפל בתובע.

בפני בקשת הנתבע להזים את עדות התובע , להתיר זימונו לעדות של מר עופר אלפסי, חוקר פרטי. הבקשה נתמכה בתצהיר מטעם התובע ולא צורף אליה תצהיר החוקר.

הבקשה הוגשה בטרם השלמת חקירת מלוא עדי הנתבע לרבות מומחה מטעמו, ד"ר תג'רי ובטרם הודעת ב"כ הנתבע על סיום פרשת ההגנה והכרזתו 'אלו עדיו'.

לטענת ב"כ הנתבע, תועד התובע בשני מועדים שונים בעת שהותו בבית קפה, בעודו אוכל ושותה. התיעוד שבפניו תומך בטענתו בדבר שלילת נזקו הגופני של התובע והנכות הנטענת בדבר 'הירדמות השפה' בפניו.

לטענת ב"כ הנתבע העדות הינה עדות הזמה. לחילופין נטען כי יש להתיר הגשת העדות כעת, כחלק מפרשת ההגנה. נטען כי לא היה ניתן לספק את עדותו של החוקר במועד מוקדם יותר ובהתאם להחלטת בית המשפט בתיק, לנוכח הקושי הרב במעקב אחר התובע.

מנגד נטען כי הבקשה הוגשה בשלב מתקדם מאוד של ההליך משפטי. ממועדי המעקבים עולה כי הנתבע פנה לחוקר פרטי לאחר שהחל שלב ההוכחות במשפט ובפרט לאחר שהתובע כבר נחקר בחקירה נגדית.

תכליתו של ההליך המשפטי, להגיע לחקר האמת ולעשות משפט צדק. בצד זכות הגישה לערכאות, שוכנת על מכונה הזכות לניהול תקין, ראוי והוגן של הליך משפטי.

סדרי הדין נועדו להבטיח את ניהולו התקין והיעיל של ההליך המשפטי, בצד הגשמת זכויותיהם של בעלי הדין, תוך חתירה לאמת. ראה: ע"א 32/89, חיים גולן נ' אורי עלוני, פ"ד מו(3), 665 ; וע"א 579/90, מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, פ"ד מו(3), 738.

ניהולו התקין של ההליך המשפטי אינו אך מטעמי יעילות, אלא מקפל כאמור בתוכו את האיזון בין זכויות הצדדים. מטעמים אלה, הלכה פסוקה היא, כי בעל דין יגיש את ראיותיו לבית המשפט "במקשה אחת".

מקום בו מצביע בעל דין על טעמים סבירים והוגנים, המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, ייענה בית המשפט לבקשת בעל הדין להגיש ראיות נוספות. ראה: רע"א 2137/02, אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (פרסום נבו), 30/07/02.