ת"א 1023-08 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' סימון

בפניי בקשה להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין שניתן ביום 19.10.2014, בהליך זה, על ידי כב' השופט פבלו אקסלרד, וזאת במעמד צד אחד, עד להכרעה בעתירה לביטול הליך כינוס נכסים בהליך המתנהל בבית משפט השלום בחיפה (רע"צ 44908-01-17 אברהם סימון ואח' נ' הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ ואח').

אקדים ואציין כי לאחר שעיינתי בבקשה וצרופותיה לא מצאתי כי הוצג בפניי טעם של ממש המצדיק את עיכוב ביצועו של פסק הדין שניתן בהליך זה במעמד צד אחד, וסבורני שאין מקום להידרש בשלב זה לקבלת תגובה מטעמו של הצד שכנגד, ודין הבקשה במתכונת שהוגשה להימחק.

המשיב טען בבקשה הנדונה כי בהליך המתברר בבית משפט השלום בחיפה יתברר מחדש הליך כינוס הנכסים שעל יסודו ניתן פסק הדין בהליך זה, וכי עתה נחשף בפני בית המשפט שהליך הכינוס לא היה תקין ולכן נשמט הבסיס לפסק הדין, ובנסיבות העניין יש להמתין להכרעתו של בית משפט השלום בחיפה ועד אז לעכב את ביצועו של פסק הדין.

הבקשה לא נתמכה בתצהיר בטענה שהיא נסמכת על החלטות שניתנו על ידי כב' השופטת רויטל באום, בבית משפט השלום בחיפה.

עיון בהחלטתה של כב' השופטת רויטל באום, מיום 6.11.2017 (נספח 1 לבקשה), מעלה כי לא עלה בידה להבין מהן ההחלטות עליהם הוגש הערעור, היכן ומתי ניתנו, ובבקשה נמנו סעדים שאין להם מקום בבקשה שהוגשה, ולכן הורתה על הגשת בקשה ברורה ומתוקנת, עד ליום 15.11.2017.

מבקשה נוספת שהוגשה בהליך הנ"ל (נספח 2 לבקשה) עולה כי המבקשים (שם) שכרו זה מקרוב את שירותיו של עורך דין לצורך ייצוגם, והאחרון הודיע לבית המשפט כי "יש להתוודות שמעיון בתיק אכן נראה כי המדובר בתיק סבוך ומסועף ... " ולכן ביקש שהות "... על מנת להבין את סלע המחלוקת ולהביאה לפתחו של ביהמ"ש הנכבד לשם בירורה בצורה הבהירה והמיטבית". בהחלטת כב' השופטת באום, מיום 15.11.2017, ניתנה לב"כ המבקשים הארכת מועד, בשלב זה, עד ליום 30.11.2017.

יוצא אפוא כי נכון לעת הזו טרם הונחה בפני בית המשפט הדן בהליך הנ"ל בקשה סדורה וברורה, ובא כוחם של המבקשים הודיע שבכוונתו לבחון את החומר שהונח בפניו על מנת להגיש בקשה ברורה ומתוקנת בפני בית המשפט.

למותר לציין כי עצם נקיטתו של ההליך בבית משפט השלום בחיפה אינו בבחינת טעם של ממש המצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בהליך זה, ומכיוון שטרם הוגשה בקשה ברורה ומתוקנת, לפי החלטת כב' השופטת באום, הרי שלא ברור מהן הטענות שבכוונת המבקשים להעלות לגבי אי התקינות הנטענת של הליך כינוס הנכסים, ובמצב דברים זה אין מקום להידרש לקבלת תגובה עניינית מהצד שכנגד.

לאור האמור לעיל סבורני שיש מקום למחיקת הבקשה באופן שבו הוגשה, וכך אני מורה.

מכיוון שלא נדרשה תגובת הצד שכנגד לא ראיתי לנכון לעשות צו להוצאות על המבקש.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ח, 19 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.