ת"א 10185-05-16 המכון לחינוך דמוקרטי ישראל נ' מועצה מקומית ג'סר א-זרקא

בפניי בקשת התובעת להורות לנתבעת להוסיף ולהשיב לשאלון, ולגלות מסמכים ספציפיים. הבקשה אומנם נושאת כותרת שאינה מתאימה למהותה ("בקשה למתן החלטה"), אך לא מצאתי לדחותה אך בשל טעם זה, אלא ליתן החלטה לגופו של עניין בתקווה שסוף סוף יביא הדבר לסיום ההליכים המקדמיים, שלא הסתיימו עד היום ללא צורך בהתערבות נוספת של בית המשפט.

בחנתי את טענות הצדדים כעולה מהבקשה, מהתגובה ומהתשובה.

הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים

אתייחס למסמכים הספציפיים שגילוים התבקש, בהתאם לספרור במכתב התובעת מיום 1.3.17.

סעיף 2.2 – "פרוטוקולים ...הן ביחס לתקציב המועצה והן ביחס לנתבעת (נראה שמדובר בטעות סופר והכוונה היא לתובעת – מ.צ.) ..." – המסמכים רלבנטיים ונוגעים למחלוקת בין הצדדים. לכן על הנתבעת להעבירם.

סעיף 2.3 – "החלטות שהתקבלו אצל הנתבעת ... " – הדרישה הינה כוללנית וגורפת, ומהווה "מסע דיג". לכן אני דוחה אותה.

סעיף 2.4 – "התכתבויות בין הנתבעת לקרן קיסריה ..." – אני מורה להעביר את ההתכתבויות הנוגעות לפרויקט נשוא התביעה ו/או לתובעת.

סעיפים 2.5 ו-2.6 – "בקשת תקציב ..." ו"תקציב התמיכה ..." – אני מורה להעביר את המסמכים לשנים 2014 ו-2015. שנת 2016 אינה רלבנטית, שכן התביעה אינה מתייחסת אליה.

הנתבעת תעביר המסמכים לתובעת תוך 30 יום (ימי פגרה אינם באים במניין). לגבי מסמכים שאינם נמצאים ברשות הנתבעת או בשליטתה מבין המסמכים שהוריתי על העברתם, תעביר הנתבעת תצהיר כדין בהתאם לתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי.

הבקשה להוסיף ולהשיב לשאלון

מעיון בתצהיר התשובות לשאלון עולה כי כמעט אף אחת מהשאלות לא נענתה באופן ענייני. אומנם התובעת לא שלחה שאלונים ספציפיים לבעלי תפקידים בנתבעת, דבר שמאפשר לנתבעת ליתן תשובות לכל השאלות בתצהיר אחד. דא עקא כי אין הדבר מאפשר לנתבעת לבחור מצהיר שאינו יכול להשיב באופן ענייני כמעט לאף שאלה, ולצאת בכך ידי חובתה. מדובר בחוסר תום לב במימוש זכויות דיוניות.

לנתבעת עומדות שתי אפשרויות:

א. להשיב על השאלון בתצהירים של מספר בעלי תפקידים, כך שכל אחד ישיב לשאלות שהוא יודע את התשובות להן, ושנמצאות בתחום עיסוקו.

ב. להשיב על השאלון בתצהיר של אדם אחד, אשר יערוך בירור עם הגורמים הרלבנטיים לפני עריכת תצהירו, וימסור תצהיר על סמך הבירורים שערך.