ת"א 10160-06-09 חדד ואח' נ' אושביצקי ואח'

1.בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעים, לטענתם, כתוצאה מעיכוב בהעברת זכויות החכירה על שמם במקרקעין הידועים כגוש 19966, חלקה 42 ברחוב דרך הים במושב בוסתן הגליל (להלן: "הנכס"). המדובר בזכויות חכירה בלתי מהוונות אשר נמכרו לתובעים על ידי הנתבעים מס' 1 ו- 2 (להלן גם: "המוכרים" או "הנתבעים") במסגרת הסכם מכר מיום 17/04/01 (להלן: "ההסכם").

הנתבע מס' 3, הינו עורך הדין אשר ייצג בעסקה דנן את שני הצדדים להסכם, ומי שהוסמך על ידם לטפל בהעברת הזכויות בנכס על שמם של התובעים בלשכת רישום המקרקעין (להלן גם: "עורך הדין").

2.יצוין, כי תביעה זו הוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי הואיל ונכלל בה סעד של אכיפת הנתבעים להשלים לאלתר את רישום הנכס על שם התובעים.

משהוברר כי זמן קצר לאחר הגשת התביעה נרשמו זכויות התובעים בנכס (בתאריך 21/06/09), וכל שנותר הוא הסעד הכספי המצוי בסמכותו של בית משפט השלום, הועברה התביעה לידון בפני.

3.להשלמת התמונה יש לציין, כי המוכרים באמצעות עורך הדין הגישו (בבית משפט השלום עכו) תביעה כנגד מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל") בגין סחבת בהתנהלותו של המנהל ובגין דמי ההסכמה וההיתר שנגבו על ידי המנהל ביחס לנכס.

ביום 21/08/13 ניתן פסק דין בו התקבלה התביעה ונקבע כי שווי הקרקע במועד הרכישה של המוכרים בשנת 1993 היה נמוך מזה שנקבע על ידי המנהל (102,375 ₪ במקום 245,000 ₪) ומשכך דמי ההסכמה, המהווים 1/3 מההפרש בין שווי המגרש ביום הרכישה ליום המכירה, נמוכים יותר מהסכום ששולם על ידי הנתבעים. עוד נקבע, כי דמי ההיתר שנדרשו מהם על ידי המנהל נדרשו שלא כדין ויש להשיב את הסכום ששולם לידיהם.

טענות התובעים בתמצית

4.לטענת התובעים, היה על המוכרים באמצעות עורך הדין, לדאוג להעברת הזכויות בנכס על שמם עד ליום 01/05/02 וזאת בהתאם לאמור בסעיף 24 להסכם. משלא עשו כן, ואף לא המציאו את כל האישורים הנדרשים, ובכלל זה אישור תשלום דמי הסכמה למנהל, במשך שנים רבות (הרישום הושלם כאמור רק לאחר הגשת התביעה, ביום 21/6/09), הרי שמדובר בהפרה יסודית של ההסכם המזכה את התובעים, בהתאם לסעיף 43 להסכם, בפיצוי מוסכם בסך 100,000$, אשר ביום הגשת התביעה היה שווה ערך ל- 391,000 ₪.

עוד טוענים התובעים, כי באי רישום הזכויות על שמם במשך שנים רבות, נמנעה מהם האפשרות להוון את הזכויות בנכס בתנאים מיטיבים שהיו קיימים עד לסוף שנת 2005, ובכך נגרם להם נזק אשר הוערך על ידם תחילה (בכתב התביעה) בכ- 400,000 ₪, ובהמשך הועמד, בחוות דעת שמאית שנערכה על ידי שמאי המקרקעין מיכאל רפלסון (להלן: "השמאי רפלסון"), על סך של 150,000 ₪ בלבד.

בנוסף, דורשים התובעים פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין עוגמת נפש, בזבוז זמן והוצאות שנגרמו להם.

5.בהתייחס לאחריותו של עורך הדין, טוענים התובעים, כי הלה הפר את התחייבותו החוזית והמקצועית כלפיהם, בכך שלא השלים את רישום הזכויות עד יום -01/05/02. בנוסף נטען, כי עורך הדין לא הסביר או הבהיר לתובעים את המשמעות של היעתרותם לבקשת המוכרים לשחרר חלק מכספי הנאמנות אשר הופקדו אצלו, עוד בטרם הוצגו כל האישורים הדרושים, ובכך התרשל במילוי תפקידו כעו"ד המייצג בעסקת המכר את שני הצדדים.