פלונית נ' שירותי בריאות כללית ואח'

1.בפניי תביעה לפיצויים בעילה של רשלנות רפואית, שעניינה בניהול לידתה השנייה של התובעת בבית החולים העמק ביום 26/11/15. הלידה הסתיימה בלידה וגינאלית של יילוד במשקל 4,036 גרם, שלאחריה אובחנו אצל התובעת קרע מיילדותי בדרגה IIIC אשר הצריך תיקון בחדר ניתוח תחת הרדמה כללית.

2.התביעה הוגשה על ידי התובעת ביום 06/11/22 נגד המרכז הרפואי העמק (להלן: "הנתבע 1"), אשר לטענתה היה המעסיק ו/או האחראי על אנשי הצוות הרפואי והפארא־רפואי שטיפלו בה בזמנים הרלבנטיים לתביעה. כן הוגשה התביעה נגד שירותי בריאות כללית (להלן: "הנתבעת 2"), אשר לטענת התובעת היא הבעלים ו/או המפעילה של בית החולים ואחראית אף היא לצוות הרפואי והפארא־רפואי שהועסק בו.

3.המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא אם הקרע שנגרם לתובעת הוא סיבוך של לידה וגינאלית אשר התרחשה ונוהלה בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת, כטענת הנתבעים, או שמא הוא תוצאה של התרשלות מצד הצוות הרפואי, בין בהחלטה לאפשר לתובעת ניסיון לידה וגינאלית לאחר ניתוח קיסרי קודם ובין באופן ניהול הלידה והטיפול שניתן לה במהלכה ולאחריה.

4.הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעת הוגשו תצהיר עדותה הראשית וכן תצהירי ראשית עדות מטעם בעלה ואמה. מטעם הנתבעים הוגשו תצהירי עדות ראשית של ד"ר אולגה קוזמן אשר קיבלה את התובעת למיון יולדות ובדקה אותה (להלן: "ד"ר קוזמן"), ד"ר גנדי גימבורג אשר היה המנתח הראשי בניתוח תפירת הקרע (להלן: "ד"ר גימבורג"), והגב' פאטמה זועבי שהייתה המיילדת אשר יילדה את התובעת (להלן: "המיילדת זועבי").

5.הצדדים הגישו חוות דעת מומחים, כך שהתביעה נתמכה בחוות דעתו של ד"ר אברהם ניסנקורן בתחום המיילדות והגניקולוגיה (להלן: "ד"ר ניסנקורן"), חוות דעתו של ד"ר דור גולומב בתחום האורולוגיה (להלן: "ד"ר גולומב"), חוות דעתו של פרופ' אריה איתן בתחום הכירורגי־פרוקטולוגי (להלן: "ד"ר איתן"), וחוות דעתו של ד"ר טארק פאהום בתחום הפסיכיאטרי (להלן: "ד"ר פאהום"). מנגד, הגישו הנתבעים חוות דעת נגדיות, ובכלל זה חוות דעתו של פרופ' רון גונן בתחום המיילדות והגניקולוגיה (להלן: "פרופ' גונן"), חוות דעתו של פרופ' אילן ליבוביץ בתחום האורולוגי (להלן: "פרופ' ליבוביץ"), חוות דעתו של פרופ' ניר וסרברג בתחום הכירורגיה הכללית וכירורגיה של המעי הגס (להלן: "פרופ' וסרברג"), כן חוות דעתו של פרופ' צבי זמישלני בתחום הפסיכיאטרי (להלן: "פרופ' זמישלני"), וכן חוות דעת אקטוארית.

6.בהחלטה מיום 15/02/25 פוצל הדיון, בהסכמת הצדדים, כך שתחילה תידון ותוכרע שאלת האחריות, ורק ככל שתתקבל התביעה בשאלה זו תידון שאלת הנזק. בהחלטה מיום 08/02/26, התקבלה הסכמת הצדדים שלפיה ההכרעה בשאלת האחריות תיעשה, בין היתר, על יסוד חוות הדעת שהוגשו מטעמם בתחום המיילדות והגניקולוגיה, מבלי שמומחי הצדדים בתחום זה נחקרו בבית המשפט. ביום 11/11/25 נשמעו ראיות התביעה, ובכללן עדויות התובעת, בעלה ואמה, וביום 18/11/25 נשמעו מטעם הנתבעים ד"ר גימבורג, ד"ר קוזמין והמיילדת זועבי.

התשתית העובדתית הרלבנטית

7.התובעת, ילידת 1988, הגיעה לאירוע מושא התביעה בהריונה השני. הריונה הראשון, בשנת 2012, הסתיים בניתוח קיסרי בשבוע ה־36, על רקע מצבו הרפואי של העובר והצורך ביילודו בדרך ניתוחית. בהיריון השני סבלה התובעת מסוכרת היריון, אשר טופלה בגלובן והייתה, לפי הרשומה הרפואית, מאוזנת.

8.ביום 24/11/15, בהיות התובעת בשבוע 39+1 להריונה, נבדקה התובעת במיון בית החולים ושוחררה לאחר שנמצא כי אינה בלידה פעילה. באותו ביקור בוצעה הערכת משקל של העובר, אשר עמדה על 3,465 גרם (להלן: "הערכת המשקל"). למחרת, ביום 25/11/15 בשעה 17:37, שבה התובעת לבית החולים, הפעם בשבוע 39+2 להריונה, עקב צירים סדירים בתדירות של כחמש דקות ונבדקה על ידי ד"ר קוזמין. בתיעוד נכתב כי התובעת לא דיווחה על ירידת מים או דימום ודווח על תנועות עובר תקינות.

9.ברשומה הרפואית שנערכה עם קבלתה תועד כי מצבה של התובעת ומצב העובר היו תקינים: הניטור העוברי היה תקין, בבדיקה וגינאלית נמצא צוואר הרחם בפתיחה של 3 ס"מ, במחיקה של 80% ומצג העובר היה מצג ראש. עוד תועדה הערכת המשקל שבוצעה יום קודם לכן, במשקל של 3,465 גרם.

10.לנוכח העובדה שבעברה של התובעת ניתוח קיסרי, תועד ברשומה על ידי ד"ר קוזמן כי נערך עמה דיון באשר לדרך היילוד – ניתוח קיסרי חוזר מתוכנן לעומת ניסיון לידה וגינאלית לאחר ניתוח קיסרי קודם (TOLAC). עוד נרשם כי הוסברו לתובעת הסיכונים הכרוכים בניסיון לידה וגינאלית, ובכלל זה הסיכון לקרע ברחם, וכי סיכויי ההצלחה לפי מחשבון VBAC הוערכו ב־75%. כמו כן, הוסבר לתובעת כי ניתוח קיסרי דחוף עלול להיות קשור ליותר סיבוכים מאשר ניתוח קיסרי מתוכנן. בהתאם לאמור, התובעת הביעה הסכמתה לניסיון לידה וגינאלית לאחר ניתוח קיסרי קודם (TOLAC), ובתיק הרפואי מצוי טופס הסכמה לניסיון לידה וגינאלית לאחר ניתוח קיסרי, שעליו חתמה התובעת בשעה 19:03.

11.הלידה התקדמה במהלך הלילה כאשר התובעת נבדקה על ידי הצוות הרפואי לסירוגין ותועד לאורך הלילה כי הניטור העוברי תקין. בשעה 06:10 ביום 26/11/15 תועדה פתיחה מלאה, ובשעה 06:12 נולד בנה של התובעת בלידה וגינאלית, במשקל 4,036 גרם. זמן השלב השני של הלידה, מן הפתיחה המלאה ועד יציאת העובר, תועד כשתי דקות.

12.לאחר הלידה, הבחינה המיילדת בקרע שנוצר אצל התובעת וקראה לד"ר שלמה לוי (להלן: "ד"ר לוי") על מנת שיעריך את דרגת הקרע. ד"ר לוי אבחן את הקרע וקבע כי הוא בדרגה III, וזאת כפי שנרשם ברשומה בשעה 09:08: "נכתב בדיעבד – נקראתי להעריך קרע טרם תפירתו ע"י תורן שני לאחר הלידה. בבדיקתי – רושם לקרע דרגה III. הוסבר המשמעות לאשה ובעלה, צורך בתפירה בהרדמה כללית בחדר הפעולות". לפיכך, אובחנו אצל התובעת קרע בדרגה IIIC וקרע נרתיקי עמוק משמאל, הקרע תוקן בחדר ניתוח תחת הרדמה כללית, כפי שמופיע בדוח הניתוח, וזאת על ידי ד"ר גימבורג כמנתח ראשי וד"ר לוי שלמה כמנתח נוסף.

13.בתקופה שלאחר הלידה סבלה התובעת מאצירת שתן משמעותית, אשר הצריכה קטטריזציות חוזרות, וביום 30/11/15 שוחררה לביתה עם קטטר שתן למשך כשבועיים עם המלצה להמשך מעקב.

14.ברשומות הרפואיות שלאחר השחרור תועדו דיווחים משתנים באשר לשליטתה של התובעת על יציאות וגזים. ביום שחרורה, 30/11/15, תועד כי התובעת שולטת על יציאות וגזים, ובביקורת מיום 13/12/15 תועד כי אינה סובלת מדליפת צואה או גזים. לעומת זאת, בביקורת מיום 03/01/16 דיווחה התובעת על חוסר שליטה בצואה ובגזים.

15.במקביל, לאחר הוצאת הקטטר המשיכה התובעת להתלונן על בריחת שתן. ביום 17/01/16 פנתה לחדר המיון בשל תלונות אלה, ובבדיקת אולטרסאונד הודגמה התרוקנות מלאה של שלפוחית השתן. ביום 21/01/16 נבדקה על ידי אורולוג, אשר התרשם כי מדובר באי־נקיטת שתן במאמץ (Stress Urinary Incontinence) לאחר הלידה והמליץ על פיזיותרפיה לחיזוק שרירי רצפת האגן. בהמשך, בביקורת מיום 22/08/16, תועד כי לא חל שיפור בבריחת השתן, והתובעת הופנתה להשלמת בירור אורודינמי.

16.ביום 15/03/16 נבדקה התובעת במרפאת נשים והתלוננה על בריחת שתן וצואה, תוך שהיא מוסרת כי אינה שולטת על הסוגרים. בהמשך הופנתה התובעת לבירור בתחום הכירורגי־פרוקטולוגי, ובכלל זה לבדיקת מנומטריה רקטלית ולבדיקת אולטרסאונד אנדורקטלי. במנומטריה אנאלית שנערכה ביום 13/06/16 תועדו ערכי לחץ מנוחה ולחץ כיווץ של שריר הסוגר, אשר משמעותם שנויה במחלוקת בין הצדדים.

17.לצד המעקב האורולוגי והפרוקטולוגי, החלה התובעת במעקב בתחום בריאות הנפש. ברשומות הרפואיות משנת 2016 תועדה אבחנה של הפרעת הסתגלות עם תגובה מעורבת של חרדה ודיכאון. בעקבות אבחנות אלה טופלה התובעת, בין היתר, בטיפול תרופתי ובמעקב פסיכיאטרי.