ששון נ' בוקרע

החלטה

בפני בקשה למתן צו הגבלת שימוש בנכס, במעמד צד אחד.

לאחר שבחנתי את הבקשה אל מול ההוראות שבתקנות 362 ו-383 לתקנות סדר הדין האזרחי

התשמ"ד- 1984 הגעתי למסקנות הבאות:

1. קיימות ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התביעה, נוכח טענות המבקשת לבעלות בסוס.

2.קיים חשש סביר לכך שאי מתן הצו יכביד על ביצועו של פסק הדין, על פי תקנה 383, וזאת, בין השאר, נוכח העובדה שיכול והסוס יועבר לחזקת צד ג'.

3. הנזק שייגרם למבקש/ת אם לא יינתן הסעד הזמני עולה הוא בהרבה על הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני. ועל כן מתקיימת גם דרישת תקנה 362 (ב) (4).

4. הסעד הינו ראוי וצודק בנסיבות העניין, כאמור בתקנה 362 (ב) (2) , לאור כל האמור לעיל.

מכל הנימוקים הללו, הנני מורה כדלקמן:

הינני מורה בזאת למשיב/ה, להימנע, בעצמו או באמצעות אדם מטעמו, מלהוציא את הסוס האפור העונה לשם "גרנט" המפורט בבקשה מרשותו או מרשות מחזיקם, למכרם, לשעבדם או לשנות את מצבם או את הזכויות בהם, וזאת עד למתן החלטה אחרת. בנוסף נאסר על המשיב לעשות שימוש בסוס.

צו זה לא ייכנס לתקפו אלא בכפוף לכך שמלכתחילה הומצא כתב התחייבות עצמית לפיצוי בגין כל נזק שייגרם על ידי העיקול, אם תיפסק התביעה או יפקע הצו מסיבה אחרת. היה ולא הופקדה התחייבות עצמית כאמור – פוקע הצו מאליו.

4.בהתאם לתקנה 364 לתקנות, אני מורה כי תחילת תקפו של הצו תהא עם הפקדת ערבות צד ג' על סכום של 5,000 ₪, לטובת המשיב/ים (בכפוף להחלטת בית המשפט) וללא הגבלה בזמן.

לערבות יצורפו תלושי שכר של הערב לשלושת החודשים האחרונים, העתק תעודת הזהות שלו, וציון הקשר שבינו לבין המבקש.

צד ג' לא יהא בן משפחה של המבקש המתגורר עימו.

במידה והמבקש הינו תאגיד, כי אז צד ג' לא יהא מנהל בו או בעל מניות או בעל עניין או עובד שכיר באותו תאגיד.

ניתן להמיר ערבות זו בערובה (היינו – ערבות בנקאית או מזומן).

בנוסף לכך, מותנית תחילת תקפו של הצו בהפקדת ערבון (בערבות בנקאית או במזומן) בגובה 4,000 ₪, לטובת המשיב/ים (בכפוף להחלטת בית המשפט בהליך העיקרי) וללא הגבלה בזמן.

5. הערבות ו/או הערבון יופקדו בתוך 3 ימים ממועד קבלת החלטה זו וכל אחת מהן תכלול, בין השאר, גם התנאים הבאים:

א.כי נועדה לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם ע"י הצו לכל מי שיקבל את הצו אם תידחה התובענה, כולה או חלקה, או אם הצו פקע מסיבה אחרת.