שרף נ' ח.פ. 513924977

פסק דין

1.התובע רכש ביום 17.5.10 מהנתבעת בעסקת טרייד אין רכב מסוג יונדאי שנת ייצור 2001 במחיר של 52,000 ₪. הוא טוען כי יצא לנסיעת מבחן, ושמע רעשים במנוע, וכן ראה שהמזגן לא עבד. הובטח לו ע"י הנתבעת לתקן את הליקויים. לאחר שחזר לנתבעת להשלמת העסקה נמסר לו כי הליקויים תוקנו, הוא שילם והושלמה העסקה וקנה את הרכב.

2.מספר ימים לאחר מכן התחילו להתגלות ליקויים שונים ברכב, חזר לנתבעת וביקש לבטל את העסקה, אך התרצה לאחר שהובטח לו כי הליקויים יתוקנו. הם תוקנו אך לא בצורה ראויה. כך התובע נאלץ לבקר לטענתו אצל הנתבעת מספר פעמים לאחר גילוי נזקים חדשים, הנתבעת תיקנה חלק מהליקויים בצורה חובבנית לטענתו עד שבשלב מסוים הפסיקה לטפל בפניותיו.

3.הוא לקח את הרכב בשלב הזה לבדיקה במכון בדיקה והתגלו ליקויים רבים מהותיים ברכב. לטענתו נאלץ לתקן את הרכב על חשבונות בעלות העולה על 10,000 ₪, ומכר את הרכב לחב' טרייד אין אחרת בסך של 42,000 ₪, לאחר שנודע לו עוד כי הרכב היה בבעלות חברה, והוא הפסיד בעסקה זו 10,000 ₪ נוספים.

4.הנתבעת טענה כי התובע הציג את עצמו כבעל ידע בתחום הרכבים והוא לקח את הרכב לנסיעת בדיקה. הליקויים להם טען הוא תוקנו ע"י הנתבעת. התובע חזר מספר פעמים לנתבעת כל פעם עם טענה חדשה, והנתבעת טיפלה בכל פניותיו ותיקנה ליקויים ברכב למרות שלטענתה לא הייתה חייבת לעשות כן כי לא נתנה לתובע אחריות על הרכב. לתובע הוצע טרם הרכישה לבדוק את הרכב במכון בדיקה והוא העדיף לא לעשות כן, לכן אין לו להלין אלא על עצמו.

5.בעניין מכירת הרכב בהפסד, טענה הנתבעת כי התובע לא מכר בהפסד, הרי הוא מכר לחב' טרייד אין, וברור כי בעסקאות כאלו יש למכור ב- 12% מתחת למחירון. המחירון עמד על 51,000 ₪ והתובע מכר בפחות מהמחירון ב- 8% בלבד. לעניין בעלות חברה על הרכב טענה הנתבעת כי אין בכך כדי להפחית מערך הרכב כי המדובר ברכב מסחרי ולא פרטי.

6.הנתבעת טענה כי התובע רכש רכב ישן שנת ייצור 2001, וביקש לבצע בו שיפוץ כללי על חשבון הנתבעת, ולכך לא הסכימה הנתבעת.

7.היום התקיים דיון בתיק בו נשמעו טענות הצדדים. מעיון במסמכים שהוגשו עולה כי הנתבעת ביצעה מספר תיקונים ברכב הן טרם רכישתו ע"י התובע והן אחריה, ובכך הוכיחה כי טיפלה בחלק גדול מפניותיו של התובע לאחר המכירה. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מדו"ח הליקויים החמור שהתגלו ברכב בבדיקת הרכב במכון הבדיקה פחות מחודש לאחר הרכישה. ליקויים אלו היו במנוע, במערכת ההיגוי, בשילדה, במערכת הבלמים, במערכת התאורה, בהעברת כוח. אין המדובר בליקויים של מה בכך, אלא בליקויים מהותיים ומשמעותיים. אין מחלוקת כי ליקויים אלו לא גולו לתובע עובר לרכישת הרכב.

מאידך, אין להתעלם מהעבודה המהותית כי התובע לא בדק את הרכב במכון בדיקה עובר לרכישתו, ובכך הוא תרם משמעותית לגרימת נזקיו. אילו בדק את הרכב עובר לרכישתו סביר להניח שלא היה רוכשו והיה חוסך מעצמו את כל הטירדה הזו והבעיות בהן הוא נתקל.

7.יש להתחשב גם בעובדה כי בזיכרון הדברים הוצהר והוסכם כי הרכב נבדק ע"י התובע גם מבחינה טכנית, ואין לו לגביו כל טענות. לתובע לא ניתנה אחריות על הרכב.

8.בנסיבות אלו, ובשכלול כל הנתונים דלעיל, הגעתי למסקנה כי התובע זכאי לפיצוי חלקי על נזקיו, ויש בסכום של 6,000 ₪ כדי להוות פיצוי הולם בנסיבות עניין.

9.לסיכום, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 6,000 ש,ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.5.10 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 400 ₪.

ניתן היום, ט"ו סיון תשע"א, 17 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: