שרעבי ואח' נ' בית ניר ואח'

החלטה

בפני בקשה של המבקשים (להלן ביחד: "הנתבעים") להתרת ייצוג בהליך זה המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות.

עניינה של תובענה זו היא טענת התובעים לגביית תשלומי יתר בהליך קבלתם לשכונת ההרחבה בקיבוץ בית ניר (להלן: "הנתבע 1"), כאשר חלק מהתשלומים נגבו על ידי הנתבע 1 ויתרתם על ידי החברה הכלכלית לפיתוח יואב בע"מ (להלן:" הנתבעת 2").

העילה העיקרית בגינה מבקש הנתבע 1 היתר לייצוג היא כי מדובר בתביעה שמעלה טענות משפטיות מורכבות ויש לאפשר לו להיות מיוצג על מנת להתמודד איתן. מן הצד השני, טוענת הנתבעת 2, כי מי שהיה המנכ"ל שלה במועד ההתרחשויות התחלף ועל כן יקשה עליה ללא ייצוג להגן על עצמה.

שני טעמים אלה אינם טעמים טובים להתיר ייצוג של הנתבעים. לגבי טענות משפטיות, הרי שהתובעים ניצבים בפני אותו קושי ואין סיבה להקל בעניין זה דווקא עם הנתבעים. בנוגע לחילופי המנהלים, אין היגיון בכך שכל פעם שמתחלף מנהל, יינתן היתר ייצוג ועל המנהל החדש להתמודד עם התביעה כמו עם סוגיות אחרות שהחלו לפני שהחל בכהונתו.

סעיף 63 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984 (להלן: "החוק") קובע:

"63. (א) ייצוג בעל דין בבית המשפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו ; ...... "

לעניין זה יפים דברי כבוד הש' יחזקאל ברקלי בתק' (י-ם) 2078/99 ויינברג נ' עיריית ירושלים ואח' (פורסם בנבו):

"המטרה בהקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות הייתה והינה שיהיה מקום בו יוכלו יחידים לברר תביעותיהם בעניינים המפורטים בסעיף 60 לחוק . הדגש הושם על כך שההליכים בבית משפט זה יהיו מהירים, יעילים וזולים. זה הטעם שנקבע בסעיף 63 לחוק , איסור על ייצוג ע"י עורך דין. אומנם הותירו בידי בית המשפט את הסמכות לסטות מהאמור, אך זאת רק מטעמים מיוחדים שירשמו. הדברים נאמרו במפורש בדברי ההסבר שבהצעת חוק שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ה – 1975, שם נאמר:

"...משום כך מוצע שלא יהיה תובע בבית משפט לתביעות קטנות אלא יחיד. לא כן הנתבע שיכול שיהיה תאגיד, ושניהם ללא ייצוג של עורך דין או שלוח אחר, אלא ברשות בית המשפט לאחר שראה טעם מיוחד לדבר......"

עוד התייחס כבוד הש' ברקלי לשאלת ייצוגם של תאגידים אשר ברשותם יועץ משפטי ובהקשר זה קבע:

"...אוסיף ואומר שמדברי ההסבר אנו למדים שהמחוקק ידע והיה ער בעת הקמת בית המשפט לתביעות קטנות לקיומה של האפשרות שבין הנתבעים יהיו תאגידים וממילא גם גופים ציבוריים, הזכאים להיום מיוצגים על ידי היועץ המשפטי, בכל זאת, לא התייחס אליהם ולא קבעם כיוצאים מן הכלל. משכך הם פני הדברים, וכוונת המחוקק ברורה, לאסור על ייצוג על ידי עורך דין, ........"

כפי שהוסבר לעיל, איני מוצאת בנימוקיהם של הנתבעים טעם מיוחד. חברות רבות מוצאות עצמן נתבעות חדשות לבקרים בבית המשפט לתביעות קטנות ומופיעות ללא ייצוג עורך דין, שהרי, אם ייתן בית המשפט לכל אותן חברות נתבעות היתר לייצוג על ידי עורך דין, יישמט הבסיס מהרעיון עליו נבנה בית המשפט לתביעות קטנות ולא תקוים כוונת המחוקק.

תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר לאזרח לקבל את יומו בבית המשפט באופן מהיר, יעיל , זול ושוויוני. לשם קיום שוויון זה מן הראוי להקפיד על היעדר ייצוג על ידי עורך דין למעט במקרים חריגים. קל וחומר כאשר הנתבע הוא חברה או גוף שמשאביו הכלכליים רבים יותר.

טענה נוספת של הנתבעים היא לעניין השלכות הרוחב שעשויות להיות להכרעה בהליך זה. סוגיה זו, כפי שגם הנתבעים ציינו בבקשותיהם, יכולה להיות בין הטעמים לבקש להעביר את הדיון לבית משפט השלום, בקשה אשר יכולה להתקבל ככל שיוחלט כי הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות איננו מתאים להליך זה. עניין זה ייבחן במסגרת הדיון הקבוע.

סוף דבר, איני מוצאת לנכון להתיר לנתבעים ייצוג בהליך זה ועל כן בקשות הנתבעים נדחות. אינני עושה בשלב זה צו להוצאות ואף סוגיה זו תידון במסגרת הדיון הקבוע.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ד, 17 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: