שרון נ' גורן ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 19.7.10.

2.התובע מסר בעדותו, כי יצא מחנית ביתו בנסיעה לאחור. הוא עצר את רכבו על מנת להסתכל ולתת לתנועה בכביש לעבור. לפתע, בעודו בעצירה, שפשף רכב נתבע 1 (להלן: "הנתבע") את רכבו מאחור. הוא יצא מרכבו, וראה כי הנתבע עצר במסלול בו מסומן שאין לעצור שכן יש במקום חניות.

3.הנתבע מסר בעדותו, כי הסיע את בנו לגן. הוא עצר בצד הדרך על מנת להחליף תקליטור במערכת. בעודו בעצירה יצא התובע בנסיעה לאחור ופגע קלות ברכבו, שאינו רכב פרטי, אלא רכב ליסינג בבעלות נתבעת 2. לרכבו נגרם נזק קל בלבד. בחקירתו הנגדית מסר הנתבע, כי עצר במקום המותר לעצירה, שכן אין כל תמרור המורה אחרת.

4.כל אחד משני הנהגים המעורבים בתאונה טען, אם כן, כי התאונה התרחשה בעת שהוא היה בעצירה והאחר היה בנסיעה.

נטל ההוכחה מוטל על התובע. לא מצאתי נימוק המצדיק להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע. תמונות הנזק לרכב התובע מתיישבות עם כל אחת מבין שתי הגרסאות.

אציין, כי אף אם אניח, כי הנתבע עצר במקום שאסור לעצירה, אין משמעות הדבר מניה וביה, כי האחריות לקרות התאונה מוטלת עליו, שהרי אפילו אלה הם פני הדברים, היה על התובע להימנע מלנסוע לאחור אם לא יכול היה לעשות זאת בלי לפגוע ברכב הנתבע.

5.לפיכך דין התביעה להדחות.

התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעים הוצאות בסך 300 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

6.זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום, י"א שבט תשע"א, 16 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: