שרון נ' ברנשטיין

פסק דין

1.המערער, צד ג', מערער על החלטתו מיום 3.3.14, של רשם ההוצל"פ בתיק 01-23245-13-3 שדחה בקשתו לבטול ההליכים שננקטו כנגדו לרבות בטול עיקול מטלטלין בגין חובותיה של החייבת, המשיבה הפורמאלית, למשיבה.

במסגרת הערעור עתר המערער להורות על עיכוב הליכים כנגדו, עד להכרעה בערעור, שכן המשיבה פעלה להוצאת מטלטלין האמורים להימכר ולהסב לו נזקים בלתי הפיכים.

2.הוגשה תגובתה של המשיבה לבקשה ותשובתו של המערער לתגובה.

מהטעמים שיפורטו בהמשך דינה של הבקשה לעיכוב הליכים להדחות ודומני שלאור תוצאה זו אין כלל צורך לדון בערעור, כאשר כל הטיעונים הובאו במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע.

3.מחקירתו של המערער בפני הרשם התברר כי החייבת פועלת מהנכס שברח' סחרוב 17 ראשל"צ, מקום בו בוצע העיקול ולכן קבע הרשם כי לכאורה לא עמד המערער בראשית הנטל להוכיח כי הליך עיקול המטלטלין בוצע שלא כדין או שקיים ספק בבעלות, ולכן לא מצא מקום לעיכוב הליכים.

הרשם הפנה את המערער לפעול בהתאם לסעיף 28 (ג) לחוק ההוצל"פ.

4.יצוין כי המערער הינו הבעלים של החייבת ולטענתו לא היה מקום להטיל עליו את הנטל להוכיח שהעיקול לא בוצע כדין.

המערער מבקש לאבחן בין החייבת לבין שותפות באותו שם שלו ושל רעייתו שאיננה החייבת, וטוען כי ברח' סחרוב מתנהלת השותפות ולא החברה.

5.המשיבה טוענת כי צדק הרשם כאשר קבע שעל המערער לפנות בבקשה לעיכוב הליכים לרשם ההוצל"פ טרם שיפנה לביהמ"ש.

המשיבה מפנה לחקירה הארוכה שנערכה בפני הרשם ממנה עולה הקשר שבין המערער לחייבת ומתברר כי באותה כתובת מתנהלת גם החייבת וגם השותפות ובאותו עיסוק.

6.קביעתו של הרשם לכאורית, כפי שאף ציין בצדק בהחלטתו והמחלוקת שבין הצדדים מתמקדת למעשה בשאלה על מי מהם לפנות לביהמ"ש בהליך הצהרתי בדבר הבעלות במטלטלין.

בשאלה האמורה עוסק סעיף 28 לחוק.

סעיף קטן א' קובע שאם עוקלו מטלטלין בחצרם בחזקתו של החייב רואים אותם כנכסיו, כל עוד לא הוכח ההיפך.

במקרה כזה על החייב או על הטוען לבעלות בנכסים להוכיח את ההיפך.

סעיף קטן ג' קובע כי הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשם (הלכאורית) רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר לו לפנות לביהמ"ש לעניין הבעלות, ואזי רשאי הרשם להתנות את העיכוב במתן ערובה.

7.בעניינינו לא ביקש המערער מהרשם לעכב החלטתו כיוון שהוא סבור שכלל איננו נזקק לפנות לביהמ"ש וכי מי שאמור לפנות הינה המשיבה על פי סעיף קטן ב' לסעיף 28 לחוק.

טעות בידי המערער.

הרשם הנכבד קבע ממצאים עובדתיים, לאור חקירתו של המערער, ואין בכוונתי להתערב בהם ומהם עולה כי הנטל הינו על המערער הטוען לבעלות במטלטלין.

8.החייבת וגם המערער באמצעות השותפות פועלים מאותה כתובת ושמם דומה גם אם האישיות המשפטית שונה.