שרון נ' בן שבת ואח'

פסק דין

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכבה של התובעת כתוצאה מתאונה שארעה ביום 23.12.12.

2.עפ"י הנטען בכתב התביעה נסעה הרכב הפוגע הגיח לפתח לנתיב נסיעתה של התובעת בנסיעה לאחור ופגע ברכבה.

הנתבעים מכחישים טענת התובעת וטוענים כי עת החל רכב הנתבעים בפנייה ימינה הגיח רכב התובעת במהירות אדירה ופגעה בחלקו האחורי של רכב הנתבעים.

3.        בדיון שהתקיים בפני נחקרו התובעת והנתבע 1.

4.בחקירתה טענה התובעת כי נסעה בדרכה לעבודה בכביש חד סטרי, התובע יצא מחניית ביתו בנסיעה לאחור ופגע בפינה הימנית הקדמית של רכבה. התובעת טענה כי לאחר התאונה קראה לבעלה, שהוא אדם חולה וקם מהמיטה במיוחד כדי לראות מה קרה. עוד טענה התובעת כי בעלה שוחח עם הנתבע 1 אשר הודה באוזניו כי הוא אשם.

5.        הנתבע 1 טען בחקירתו כי הוא עבד לילה כנהג מונית. לאחר שסיים את עבודתו הגיע הביתה, אותת כדי להיכנס לחנייה שלו וכשהחל להיכנס פנימה, פתאום הגיע רכב מאחור ופגע בו. עוד טען הנתבע 1 כי התובעת יצאה ואמרה שהיא בשיא המהירות, שהיא מורה ושייתן לה ללכת וכי לא החליף איתה מילים, אלא היא עזבה הכול והלכה ורק כעבור שלושה ימים קיבל את הפרטים שלה. הנתבע התבקש להסביר כיצד בטופס שמולא על ידי חברת הביטוח יום לאחר התאונה יש את כל הפרטים והוא השיב כי רק דרך הטלפון קיבל את הפרטים שלה דרך סוכן הביטוח שלה.

6.במקרה זה כל אחד מהצדדים מתאר מצב עובדתי הפוך מהאחר.

התובעת טוענת כי הנתבע 1 נסע לאחור ואילו הנתבע 1 טוען כי נסע קדימה. התובעת טוענת כי בעלה הגיע למקום ושוחח עם הנתבע 1 ואילו הנתבע 1 טוען כי מיהרה לעזוב את המקום וקיבל את פרטיה רק מאוחר יותר דרך סוכן הביטוח שלה.

שני העדים העידו באופן קוהרנטי, ענייני וסדור.

7.הוצגו בפני תמונות נזקי כלי הרכב המעורבים בתאונה מהן ניתן ללמוד על פגיעה בפינה הימנית הקדמית של רכב התובעת ובפינה השמאלית האחורית של רכב הנתבע 1. לא ניתן להגיע למסקנה מהתמונות עצמן איזה רכב הוא הפוגע ואיזה הנפגע והאם קרה הדבר בנסיעה קדימה או לאחור.

8. מעבר לעדותם, הצדדים לא הביאו עדים לתמיכה בגרסתם. התובעת אשר טענה כי בעלה נכח במקום האירוע לאחר התאונה נמנעה מלהביאו לעדות בטענה כי הוא חולה. התובעת לא המציאה אישור רפואי כלשהו המלמד על אי יכולתו של בעלה להתייצב למתן עדות בבית המשפט ולא הבהירה מה הייתה המניעה להביא תצהיר עדות מטעמו.

9.סיכומו של דבר, לפני גרסה מול גרסה. אין בידי להעדיף גרסה אחת על פני האחרת ועל כן אין לי אלא להכריע על פי נטלי ההוכחה. כידוע, נטל ההוכחה ונטל השכנוע מוטלים על התובעת. משהתובעת נמנעה מהבאת עד שיכול היה לתמוך בגרסתה, לא הניחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת תביעתה ומשכך התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 1,250 ש"ח.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט טבת תשע"ד, 22 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: