שרון נ' בית אגד בעמ ואח'

פסק דין

1.התובעת אורלי שרון, הגישה כנגד הנתבעים תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לטענתה בארוע מיום 24.9.2009 בעת שירדה מאוטובוס "אגד" במחלף נתניה.

נסיבות הארוע מפורטות בכתב התביעה:"מיד בירידה נתקלתי בבמת בטון שמתוכה בלטו ברגי מתכת גדולים.."

בעדותה בבית המשפט חזרה על תאור הנסיבות:"ירדתי מהאוטובוס וכשהנחתי את רגל שמאל על מה שחשבתי שזה רצפה, הסתבר כי זה בטון בולט מהמדרכה...

נתקלתי בבמה שהפילה אותי על הברזלים..." (עמ' 1 לפרוטוקול).

גרסת התובעת נתמכה על ידי עד ראיה , מר יגאל אלון , אשר המתין לתובעת בתחנת הירידה וחזה בארוע הנפילה :"אני ראיתי את התובעת ברגע ירידתה מהאוטובוס, היתה התעופפות באוויר והראש צנח בין שתי התחנות וחלק מהראש שלה פגע באחד מהברזלים. הרמתי אותה במו ידיי , הנהג ירד והציע עזרה... ". (עמ' 3 לפרוטוקול).

2. גרסת התובעת לגבי נסיבות האירוע התאונה הותירה רושם אמין, לא נסתרה, ונתמכה בגרסת העד מטעמה, לרבות תיעוד רפואי בסמוך לתאונה: "לפני שבוע נתקלה במת בטון שאליה מחוברים ברזלים מוברגים, וכתוצאה מכך נפלה ונחבלה בראש, יד ימין ברך שמאל, בוהן ימנית...".(ראה נספח לכתב התביעה ד"ר גוהרי מיום 30.9.09).

3.בהתאם לעדויות ולתמונות שצורפו במהלך הדיון, מקום הנפילה היה במתחם הורדת הנוסעים בסמוך לתחנת אוטובוס של אגד, במתקן ששימש כנראה בעבר לאיסוף חיילים.

התובעת ירדה מהדלת הקדמית למקום בו היה המפגע בהתאם לתמונות שהוצגו: "ראיתי איפה עצר האוטובוס. יש לי את התמונה המדויקת. האוטובוס עצר בפינה של המבנה והתחנה האורגינאלית היא צפונה". (עמ' 2 לפרוטוקול).

מן התמונות שצורפו בעת האירוע ואחריו, עולה בבירור כי מדובר במפגע של ממש (במת בטון עליה זיזי מתכת בולטים), מפגע אשר תוקן לאחר האירוע.

4.התובעת טענה כי לאחר בירור לענין זהות הגורם האחראי הוגשה התביעה כנגד שלושת הנתבעים, אשר היו להבנתה אחראים לאירוע:"לא היתה כל תאורה, החשכה היתה מוחלטת ולכן אני תובעת את עירית נתניה.

אגד כי הוריד אותי במקום שאי אפשר לרדת בו בלי ליפול...

מע"צ חשבתי שהם החברה לדרכים והם בנו את התחנה, מפגע ממדרגה ראשונה".(עמ' 1 לפרוטוקול).

מעבר לכך אין, ולא יכולים להיות בידי התובעת פרטים מדויקים בענין זהות המחזיק ו/או האחראי על התחזוקה במקום.

5.מהעדויות עולה כי בעת האירוע לא היתה תאורה ו/או לא היתה תאורה מספקת:"אין שום סבירות שהייתי יכולה לראות את המפגע הזה, זה היה בשעה 19:10, לילה חושך, ירדתי מהדלת הקדמית. אי אפשר היה לראות את זה... אני הולכת עם נעליים שטוחות ולא כבדת גוף, אם זה קרה לי, אני בטוחה שזה יכל לקרוא לכל אחת". (עמ' 3 לפרוטוקול).

העד מטעמה מתאר אף הוא את תנאי השטח: "הכל היה חשוך, אי אפשר היה לזהות את המקום בכלל.

אני הייתי בתחנה המקורית שבה היה צריך להוריד אותה, חיכיתי לה למטה. ראיתי את זה מול עיני" (עמ' 3 לפרוטוקול).

6.בכתבי הטענות שהוגשו מטעם הנתבעים, יש הכחשה גורפת לעצם האירוע, נסיבותיו ושאלת האחריות.

במהלך הדיון טען נציג נתבע 1, כי אגד אינה בונה ו/או מתקינה ו/או מתחזקת תחנות אוטובוס, חוץ מהתחנות המרכזיות אשר בבעלותה: "אם התחנה בתוך עיר אז הרשות המקומית, ואם מחוץ לעיר אז זה הרשות או מע"צ".

(עמ' 1 לפרוטוקול).