שרון ואח' נ' אמירי גן יבנה בניה ויזמות בע"מ ואח'

תביעה כספית לליקויי בניה בדמות נזקי רטיבות שהתגלו בבית יוקרה, שנרכש על ידי התובעים מהנתבע, ונבנה על ידי הנתבעת. הצדדים חלוקים בשאלה האם יש אחריות על מי מהנתבעים לאותם ליקויים, ואם כן על מי ובאיזה שיעור. כמו כן, חלוקים הצדדים בשאלת גובה הנזק. פסק הדין יעסוק במחלוקות אלו שהתגלעו בין הצדדים, כפי שיפורט להלן.

טענות הצדדים

1.התובעים הם בני זוג, בעלים של בית צמוד קרקע ששטחו 530 מ"ר ברחוב צור 15, זיכרון יעקב (להלן: הבית ). התובעים רכשו את הבית על פי הסכם מיום 14/7/2009 מהנתבע מס' 2 (להלן: ארמוני ). הנתבעת מס' 1 (להלן: אמירי גן ) היא חברה יזמית לבניין ובמועדים הרלוונטיים לתביעה תכננה ובנתה את הבית. בטרם רכישת הבית על ידי התובעים, ארמוני רכש אותו מאמירי גן. בהסכם המכר שנכרת בין התובעים לארמוני הוסכם כי מלוא זכויות ארמוני יועברו לטובת התובעים ויש לראות בהם כמי שרכשו את הבית ישירות מאמירי גן. התובעים טוענים כי במהלך המשא ומתן הציג ארמוני את הבית כמבנה יוקרה אשר נבנה בסטנדרטים גבוהים ביותר. התובעים שילמו את התמורה המוסכמת ועמדו בכל תנאי ההסכם.

התובעים טוענים כי עם כניסתם לבית התברר להם לדאבונם כי קיימים בבית ליקויים ואי התאמות רבים. ליקויים אלו נותרו ללא תיקון וללא מענה הולם גם לאחר פניות חוזרות ונשנות אל הנתבעים. מיד עם תחילתו של חורף 2009 נוכחו התובעים לגלות כי לבית חודרים מים רבים ממוקדים שונים ונרחבים. בין היתר חדרו מים רבים לחדרי השינה בקומה התחתונה, למסדרון, לחדר המגורים התחתון ועוד. מיד לאחר כן פנו התובעים למנהל אמירי גן אשר שלחה למבנה נציגים מטעמה. לאחר ביקור שערכו בבית הבטיחו כי ישלחו מהר ככל הניתן מומחה על מנת שיבחן את מקור הרטיבות ובהתאם יוצעו פתרונות מידיים לטיפול בליקויים ובאי ההתאמות שהתגלו. התובעים, אשר הבינו בשלב זה כי אמירי גן מתכוונת להביא לסיום מהיר של הפרשה, הסכימו להצעה ומשכך הוזמן על ידם מהנדס מטעם חברת הדס ביקורת מבנים, אשר ביקר בבית ביום 5/2/10 ובעקבות כך נתן את חוות דעתו. בהתאם לחוות דעתו במבנה התגלו ליקויים ואי התאמות רבים. בין היתר, אותרה רטיבות רבה ונרחבת הנובעת מביצוע עבודות איטום לקויות. כן נותרה רטיבות בקירות המבנה ובמסדרונותיו, בקירות חדרי המגורים ובמקומות רבים נוספים בכל רחבי המבנה.

2.חוות הדעת של מומחה התובעים נשלחה בדואר רשום לאמירי גן בצירוף בקשה לתיקון הליקויים, אולם אמירי גן בחרה להתעלם מהתחייבותה, להוסיף להתנהל בחוסר תום לב וכלל לא להגיב לבקשת התובעים. התובעים שלחו מכתב נוסף ביום 21/2/10 ובעקבותיו שלחה אמירי גן ביום 11/3/10 מומחה מטעמה, מר רפי גיל. המומחה מטעם אמירי גן אישר באופן חד-משמעי כי בבית המגורים ליקויי איטום נרחבים בכל הבית. מר גיל המליץ להעמיק את הבדיקות ולהביא מומחה אשר יערוך סריקה טרמית לשם איתור גורמי הרטיבות ודרכי הטיפול בהם. כמו כן ביקש לקבוע את אחוז הרטיבות הקיים במצע הריצוף וזאת באמצעות פירוק הריצוף ונטילת דגימות. לבסוף ציין כי קיים כשל באיטום הבריכה. ביחד עם חוות דעתו של מר גיל קיבלו התובעים לתדהמתם מכתב מאמירי גן בו היא מתנערת כליל מאחריותה לליקויים המופיעים בחוות הדעת. התובעים מדגישים כי במשך כל אותו זמן המשיכו לסבול מרטיבויות רבות במוקדים שונים בכל רחבי הבית וחייהם הפכו לבלתי נסבלים. בין היתר סבלו התובעים מריחות של עובש ופטריות בחדרי המגורים ובמסדרון הבית.

התובעים פנו בעקבות כך למומחה נוסף, המהנדס דוד אופיר, על מנת שיחווה את דעתו לגבי מצב הבית והליקויים. בהתאם לחוות הדעת שנתן, מצא כי לכל אורך החדרים הגובלים במרפסת האנגלית, ברצפת חדרי המגורים, בקומת הכניסה, בקומת הקרקע ובמסדרונות היו סימני רטיבות וסימני חדירת מים. כמו כן פירט המומחה את מקור הרטיבות במוקדים השונים. כן קבע המומחה כי חדירת המים היא עקב איטום לקוי ברצפת מרתף הבית, אי איטום של החצר האנגלית, אי הקפדה על איטום היקף המקלחות, איטום לקוי של תעלת איסוף המים בבריכת השחייה ומיקום לא מתאים של צינור ניקוז. בהמשך הוזמן המהנדס אברהם חיון, שהוא יועץ לאיטום ובידוד מבנים, אשר ערך מפרט עבודות תיקון בצירוף כתבי כמויות ופרטים טכניים לעניין התיקונים הנדרשים.

3.בעקבות כך פנו התובעים ביום 7/9/10 בדרישה דחופה לנתבעים לבצע את התיקונים במבנה וזאת על מנת שלא להביא להחמרה נוספת במצבו. אמירי גן השיבה באמצעות המומחה מטעמה, מר גיל, כי לפני שתמסור עמדתה תבקש לעיין בחוות דעת המומחים מטעם התובעים. התובעים נעתרו לבקשה זו, אך מיד התברר לטענתם חוסר תום לבה של אמירי גן שלא היה בכוונתה מלכתחילה לבצע את המוטל עליה, אלא להשהות את התובעים ולהרוויח זמן בתקווה שיתייאשו ויוותרו על העניין. בלית ברירה, על מנת להקטין את הנזק, פנו התובעים לקבלני איטום שונים וקיבלו הצעות מחיר לתיקון חירום במרפסת האנגלית ולבסוף נבחר על ידם קבלן בשם ראבי אשר הצעתו הייתה הזולה ביותר. ביום 27/9/10 החל אותו קבלן לבצע את עבודות האיטום ובמהלך ביצוען התגלה לתדהמת התובעים כי כלל לא בוצעו שיפועי ניקוז ברצפת הבטון שמתחת לדק ולא בוצע כל איטום באזור זה. עלות עבודתו של אותו קבלן הסתכמה בסך של 38,280 ₪. במסגרת אותו טיפול חירום בוצעה עבודה נוספת לאיטום קיר המסדרון בקומת הקרקע על ידי הזרקות בסך של 28,420 ₪.

בעת הגשת התביעה נטען כי עדיין קיימת חדירה רבה של מים למבנה ונדרש ביצוען של עבודות נרחבות לשם איטום המבנה. התובעים מבססים את עילת תביעתם על פקודת הנזיקין ובפרט על עוולות הרשלנות והפר חובה חקוקה, על הוראות חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 ( להלן: חוק המכר דירות ). התובעים טוענים כי הנתבעים איבדו את זכותם לתקן את הליקויים, כאשר מדובר בליקויים יסודיים העלולים לסכן את בריאותם. בנוסף נטען כי הנתבעים הפרו את חובת הגילוי מכוח עיקרון תום הלב, כאשר הסתירו מפני התובעים את מצבו הרעוע של המבנה או את העובדה שלא השלימו כראוי את העבודות לבניית הבית שבו אי התאמות רבות. הגדיל לעשות ארמוני עת הסתיר מעיני התובעים מכתב מחברת הראל, לפיו בעת שהתגורר הלה המבנה נבדק על ידי נציגים מטעמה ונמצאו ליקויי איטום במבנה. בכך הפר ארמוני את חובת תום הלב או האמון או הזהירות שהוא חב לתובעים והציג בפניהם מצגי שווא.

התובעים מבקשים לפצותם בגין שכר טרחת מומחים בסך של 32,236 ₪, עלות ביצוע התיקונים במבנה בהתאם לחוות דעתו של המהנדס אופיר בסך 934,728 ₪, פיצוי בגין דמי שימוש ראויים למשך חודשיים בסך של 30,000 ₪, לתקופה בה יאלצו לשהות מחוץ לבית בעת התיקונים, פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 100,000 ₪, עלות בגין העברת מטלטלי התובעים לבית אחר בעת התיקונים בסך של 10,000 ₪ ואובדן ימי עבודה, פקסים וטלפונים בסך 25,000 ₪.