שר נ' מ.ל. נוף המטייל בע"מ

פסק דין

1.בפני תביעתו של התובע לתשלום הפרשים בגין שעות נוספות לחודשים אפריל-מאי 2008 בסך 535 ₪, שכר עבודה ותשלום בגין שעות נוספות לחודש יוני 2008 בסך 6,625.85 ₪ ושכר עבודה לחודש יולי 2008 בסך 600 ₪ ובסך הכל 7,780.85 ₪.

העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן:-

2.התובע החל עבודתו במהלך חודש אפריל 2008 וסיים עבודתו ביום 3.7.08.

3.לתובע שולם שכר לחודשים אפריל –מאי 2008 בהתאם לדוחות שעות שהגיש לנתבעת ואשר צורפו לכתב ההגנה. דוחות השעות עולים בקנה אחד עם העתקי הטכוגרפים של המשאית עליה נהג התובע ומשקפים שעות עבודתו. הדוחות נחתמו על ידי התובע ואושרו על ידי סדרן העבודה והיוו תשתית לתשלום שכרו בהתאם לחישוב השכר שערך התובע על גבי הדוחות. על פי החישוב שערך התובע שולמה שעה נוספת החל מהשעה האחת עשרה להעסקתו. מאוחר יותר הגיש התובע דוחות מתוקנים לדוחות הראשונים שהוגשו על ידו בהם נערך חישוב חדש לתשלום שעות נוספות וזאת החל מהשעה התשיעית להעסקתו.

4. כיומיים לאחר שהחל עבודתו בפועל, שולם לתובע סך של 6,000 ₪.

טענות התובע

5.הנתבעת לא שילמה לתובע את שכר העבודה ותשלום השעות הנוספות לחודש יוני 2008 וכן את שכר העבודה לחודש יולי 2008.

6.הנתבעת חבה לתובע הפרשים בגין אי תשלום מלוא השעות הנוספות לחודשים אפריל – מאי 2008. דוחות הנוכחות הראשוניים שהגיש התובע לנתבעת על בסיסם חושבו השעות הנוספות לתשלום היו שגויים ועל כן מאוחר יותר הוגשו על ידו דוחות מתוקנים התואמים את הוראות צו ההרחבה בענף ההובלה. בהתאם לצו ההרחבה בענף ההובלה המפנה להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה היה על הנתבעת לשלם לתובע תשלום שעות נוספות החל מהשעה התשיעית לעבודתו בעוד בפועל ותוך התבססות על חישובו המוטעה של התובע שילמה הנתבעת לתובע תשלום שעות נוספות החל מהשעה האחת עשרה להעסקתו.

7.באשר לטענת הנתבעת לפיה מכל סכום בו תחויב יש לקזז מקדמה בסך 6,000 ₪ שניתנה לו בתחילת העסקתו טען התובע כי סך זה ניתן כבונוס בתמורה לפעולות שינקוט להבאת לקוחות ובתמורה להסכמתו לנהוג ברכב שאינו כשיר על פי חוק ועל כן אין לראות בו שכר עבודה ואין לקזזו כטענת הנתבעת מכל סכום בו תחויב.

טענות הנתבעת

8. לתובע שולם שכר בהתאם למפורט בתלושי השכר ובהתאם לדיווחיו ולחישוביו שנרשמו על גבי דוחות השעות שהגיש לנתבעת ונחתמו על ידו.

9.מכל סכום בו תחויב טענה הנתבעת, יש לקזז סך של 6,000 ₪ אותו חב התובע לנתבעת ואשר ניתן לו במועד תחילת העסקתו. סך זה טענה הנתבעת ניתן לתובע כמקדמה על חשבון שכרו העתידי לבקשתו ומפאת מצוקה כלכלית ובהתאם להסכמת הצדדים היה עליה לקזז סך זה בשיעורים משכר התובע. בשל אמון שניתן בין הצדדים ומפאת פרק הזמן הקצר שחלף בין מועד תחילת העסקת התובע לסיומה, נמנעה הנתבעת מלקזז הסך הנ"ל במהלך תקופת העבודה.

10.במסגרת דיון שהתקיים בתיק טענה הנתבעת כי יש לשלם לתובע שעות נוספות החל מהשעה האחת עשרה, בהתאם להסכם קיבוצי מיוחד שנחתם ביום 28/10/01 בינה להסתדרות. ביחס להסכם זה טענה הנתבעת כי על פיו נקבע שיום העבודה לא יעלה על עשר שעות וכי בעבור עשר שעות העבודה הראשונות ישולם שכר יסוד בלבד וכל שעה עבודה נוספת מעל לעשר השעות הראשונות תזכה את העובד בתוספת בשיעור 125% בעבור השעתיים הראשונות ותוספת בשיעור 150% בעבור כל שעה נוספת מעבר לשעתיים הראשונות.

דיון והכרעה:

זכאות התובע להפרשי שכר עבודה בגין אי תשלום מלוא השעות הנוספות לחודשים אפריל – מאי 2008

11.התובע טען כי הוא זכאי לתשלום שעות נוספות לחודשים אפריל, מאי 2008 בהתאם להוראות צו ההרחבה בענף ההובלה המפנה להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.

12.אין מחלוקת בין הצדדים כי השעות הנוספות לחודשים אפריל – מאי 2008 שולמו בהתאם לדוחות שעות ראשוניים שהגיש התובע לנתבעת. בהתאם לדוחות אלה שולמה שעה נוספת החל מהשעה האחת עשרה כאשר לטענת התובע היה על הנתבעת לחשב את תשלום השעות נוספות בהתאם לדוחות נוספים, שהגיש מאוחרים יותר (אשר בהם נערך חישוב מתוקן לחישוב השגוי הראשוני) התואמים את הוראות צו ההרחבה בענף ההובלה המפנה להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.

13.הכלל הוא שנטל הראיה על התובע ועליו להוכיח את השכר הנתבע, תקופת עבודתו, היקף עבודתו, שיעור השכר שהוסכם ודרך חישובו.

14.במסגרת הדיון שהתקיים בתיק העלתה לראשונה הנתבעת טענה לפיה היא שילמה לתובע שעות נוספות החל מהשעה האחת עשרה, וזאת בהתאם להסכם קיבוצי מיוחד שנחתם ביום 28/10/01 בינה להסתדרות. ביחס להסכם זה טענה הנתבעת כי על פיו נקבע שיום העבודה לא יעלה על עשר שעות וכי בעבור עשר שעות העבודה הראשונות ישולם שכר יסוד בלבד וכל שעה עבודה נוספת מעל לעשר השעות הראשונות תזכה את העובד בתוספת בשיעור 125% בעבור השעתיים הראשונות ותוספת בשיעור 150% בעבור כל שעה נוספת מעבר לשעתיים הראשונות.