שקיראת נ' מדינת ישראל

החלטה

הנאשם הגיש בקשה לביטול פסילה מנהלית שהושתה עליו בשל חשד של נהיגה ללא רישיון נהיגה מתאים על אוטובוס זעיר פרטי . משקל הרכב 2 טון, ברשות הנאשם רישיון מסוג B ואין מחלוקת כי בעת שנתפס הרכב היה בחניה, כבוי ויחד איתו אדם נוסף. עוד נחשד המבקש בפתיחת דלת בחוסר זהירות שהביאה לפגיעה ברוכב אופנוע.

ב"כ המבקש טען לאשמת רוכב האופנוע וכן שהנאשם רשאי לנהוג באוטובוס זעיר פרטי מתחת ל-3.5 טון כיוון שלא הסיע יותר משמונה אנשים.

ביום 6/8/13 דחיתי הבקשה בשל ראיות לכאורה לביצוע התאונה והעדר כל אסמכתא חוקית הסותרת את אישור משרד הרישוי לענין סוג הרישיון הדרוש לרכב זה.

לאחר מתן ההחלטה הגיע ב"כ המבקש בשנית לאולמי והפנה אותי לתקנה 180 לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961, המגדירה מהו רישיון מסוג "B". ביקשתי שיגיש בקשה לעיון חוזר ואשקול שנית הבקשה.

המאשימה התנגדה לבקשה במועד הדיון וטענה כי לרכב הנ"ל צריך רישיון D1 ולאחר שהוצג בפניה תקנה 180 הביעה התנגדות כללית לעצם הגשת בקשה לעיון חוזר ולא הגיבה לענין השאלה האם היה הנאשם רשאי לנהוג באוטובוס זעיר פרטי שמשקלו 2 טון, אם לאו.

על פי תקנה 180 רשאי בעל רישיון נהיגה מסוג B לנהוג

תק' (מ "(1)ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג ושמספר הנוסעים בו מלבד הנהג אינו עולה על 8, ולמעט מונית, רכב סיור ואוטובוס ציבורי;"

מדובר בתיקון משנת 2005.

העובדה שבמשרד הרישוי מצוין הצורך ברישיון D1 מכוונת להסעת מקסימום הנוסעים האפשרית ברכב זה, ולכן אין בהכרח סתירה בין השניים.

בנסיבות הללו, והיות שהסיבה המקורית לפסילה המנהלית היתה היעדר רישיון ולא נסיבות התאונה, שנודעו רק אחרי השימוע, אני מקצרת את הפסילה לחודש ימים, דהיינו, רישיונו של המבקש יוחזר לו ביום 29/8/13.

ניתנה היום, ו' אלול תשע"ג, 12 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: