שקיראת נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.ביום 4.12.11, הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת תביעה על החלטת פקיד תביעות (לעניין תשלום קצבת ילדים) מיום 30.5.09.

2.הבקשה הועברה לתגובת המשיב, אשר הוגשה ביום 10.1.12, ובה הודיע עמדתו לפיה אינו מסכים להארכת המועד. המשיב טען כי הבקשה הוגשה בחלוף שנתיים וחצי ממועד קבלת מכתבו בדבר הדחייה לתשלום קצבת ילדים. לגופו של עניין, טען המשיב כי הקצבה הופסקה בשל כך שהוחזרה על פי הודעת הבנק שמסרה התובעת שטען כי הפרטים שנמסרו שגויים. על אף המכתב האמור ששלח המשיב לתובעת שסמוך לקבלת הודעת הבנק התובעת לא מסרה פרטים מעודכנים אלא בחלוף שנה ממועד קבלת מכתבו של המשיב. עוד הוסיף המשיב כי הופק בחשבונה של התובעת תשלום רטרואקטיבי בגין קצבת ילדים למעט בעבור החודשים 3/09 ו-4/09.

3.תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות) תש"ל-1969, קובעות כי תובענה כנגד המשיב, תוגש לבית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע.

4.בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, הרי:

"... בכל הנוגע למועדים להגשת 'תובענות' לבית הדין לעבודה שנקבעו בחוק או בתקנות, אין בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשתם, אלא אם הוסמך לכך במפורש בחוק (דוגמת סעיף 17 א' לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958) או בחקיקת משנה, ובתנאים שנקבעו בהם".

(דב"ע מט' 0-170 אוריאל פרת נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כא' 132).

5.בית הדין הארצי לעבודה חזר על הלכה זו גם מאוחר יותר, במקרים נוספים, והיא חלה גם בהתייחס לערעורים המוגשים מכוח סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב) התשנ"ה - 1995. במצב דברים זה, אין מקום לשקול האם התקיימו טעמים מיוחדים להארכת המועד, כאשר כאמור, אין בית הדין מוסמך להאריכו.

6.לנוכח המפורט לעיל ובהתחשב בעובדה כי המשיב אינו מסכים להארכת המועד כמבוקש, דין הבקשה שלפני - להדחות.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ב, 11 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: