שפירא נ' צרפתי ואח'

החלטה

הנתבעים 3 ו – 4 עותרים לחיובו של התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם, ככל שתדחה התביעה כנגדם, בהתאם לתקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי.

התובע הגיש תגובתו בכתב, בצירוף תצהיר התומך בתגובה.

העילות לבקשה, לשיטתם של הנתבעים הם כדלקמן:

א.העדר יריבות שכן התובע לא ייצג את הנתבעים בתיק הוצל"פ בגינו תובע שכ"ט.

ב.עילת התביעה התיישנה ודינה של התביעה להדחות שכן ייפוי הכוח שניתן ע"י הנתבעות 1-2 בוטל עוד בשנת 1997.

ג.התובע היה מושעה מחברותו בלשכת עוה"ד עד לאחרונה ובתקופת ההשעיה ביצע עבירות בגינן הוגשה נגדו תלונה למשטרה וללשכת עוה"ד שהחליטה להגיש נגדו קובלנה בגין התחזות לעורך דין.

ד.בתביעה שהגישו הנתבעות כנגד התובע ניתן כנגדו פסק דין ואף חויב בהוצאות ומצבו הכלכלי רעוע, הינו חסר נכסים, ללא משרה, אין לו רכב ולא חשבון בנק.

3.בתגובתו טוען התובע כי הנתבעים חתמו על הסכם שכ"ט ואינם חייבים להיות זוכים פורמאליים בתיק ההוצל"פ כדי שתהיה יריבות ישירה נגדם.

התובע דוחה את טענת ההתיישנות שכן לשיטתו התגבשה עילת התביעה רק עם שחרור הכסף בפועל בתיק הוצל"פ שכן עפ"י ההסכם, זהו המועד בו קמה לו הזכות לשכר טרחה. ולכן טוען התובע כי סיכויי התביעה טובים ואינם מופרכים על פניהם.

עוד טוען התובע כי שילם הוצאות שנפסקו לחובתו ולכן אין חשש שאם תדחה התביעה לא יוכלו הנתבעים להיפרע בגין ההוצאות שיפסקו.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את כל השיקולים, מצאתי לדחות את הבקשה. לא ניתן לקבוע בשלב זה כי חלה התיישנות שכן לתובע תשובות לטענה, אשר יש לבררן בהמשך בירור התביעה.

5.אף לא שוכנעתי כי התובע איננו משלם חובותיו, גם אם אין לו חשבון בנק מסודר. הפעלת תקנה 519 (א) הינה רק במקרים חריגים ולא ככלל וגם אם מצבו הכלכלי של התובע איננו משופר, אין זו סיבה להורות לו ליתן ערובה, ואולי לנעול בפניו את שערי בית המשפט. אינני יכול לקבוע כי מדובר בתביעת סרק, מעיון בכתבי הטענות אין וודאות לקבוע כי דינה של התביעה להידחות ובהיותה כביכול תביעת סרק יש לחייב בערובה.

6.אשר על כן, לא מצאתי לחייב את התובע במתן ערובה, והבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בפסק הדין הסופי בתיק.

ניתנה היום, ב' סיון תשע"ב, 23 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: