שפירא נ' גרינברג

פסק דין

לפני תביעה ע"ס 3,000 ₪.

התובע טוען כי בחודש אפריל 2009 הלווה לנתבעת סך של 2,000 ₪ עפ"י בקשתה, וכי הנתבעת התחייבה להחזיר לו סכום זה תוך חודש ימים.

הנתבעת דחתה את התובע בלך ושוב והבטיחה לו שהכסף יופקד לחשבונו, אך הכסף לא הוחזר עד היום. לתביעתו מצרף התובע תמלול של הודעות SMS ובהן התחייבויות של הנתבעת להפקיד כסף לחשבונו. מדובר ב-6 הודעות, מחציתן מחודש אוגוסט 09 ומחציתן מחודש אוקטובר 09. באחת מההודעות נוקבת הנתבעת בסכום 2,000 ₪.

הנתבעת טוענת כי לא פנתה אל התובע וכי הוא שהציע לה להלוות לה 400 ₪ כששמע במקום העבודה המשותף, שיחה של הנתבעת עם חברתה באשר למצבה הקשה. הנתבעת מאשרת כי לא החזירה סכום זה לתובע מחמת מצבה הכלכלי הקשה. לטענתה, הנתבע התקשר אליה ולמשפחתה ואיים עליהם ומסיבה זו כתבה את הודעות ה- SMS, לרבות ההודעה על חוב של 2,000 ₪.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שלפני, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי.

לראשונה במהלך הדיון ציין התובע כי כחודש לאחר ההלוואה הנטענת שילמה לו הנתבעת סך של 500 ₪. הנתבעת מכחישה תשלום זה.

לשאלת בית המשפט, הכיצד התחייבה הנתבעת לשלם 2,000 ₪ אם כבר שילמה 500 ₪ ע"ח החוב, השיב התובע כי הצעה זו באה ביוזמתה מחמת האיחור בהשבת ההלוואה.

אינני מקבל גירסה זו של התובע. מדובר בגירסה כבושה. כמו כן, אין זה סביר בעיניי שהנתבעת, במצבה הכלכלי הקשה, התנדבה לשלם 500 ₪ נוספים בגין איחור של חודשיים או שלושה בהחזרת החוב.

בנוסף, התובע העיד כי קיים עד ראיה להלוואה הנטענת, אלא שעד זה לא הגיע לאולם בית המשפט.

מסיבה זו אני מעדיף את גירסת הנתבעת באשר לסכום ההלוואה.

יחד עם זאת, הנתבעת מודה כי לא החזירה את הסכום שקיבלה, בסך 400 ₪, וסכום זה עליה להחזיר לתובע, בצרוף הוצאות משפט.

התוצאה היא שאני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום כולל של 750 ₪ תוך 30 יום.

ניתן והודע היום ז' אב תש"ע, 18/07/2010 במעמד הנוכחים.

ישי קורן, שופט

הוקלד על ידי: פנינה שמריה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: