שפיגל נ' המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות

פסק דין

1. תובענה זו עוסקת בטענה לקיזוז חוב כספי שהומחה לנאשם, מפיצוי פלילי שהנאשם חויב בו.

המבקש (להלן: שפיגל או המבקש) עותר למתן סעד הצהרתי, לפיו פרע את חובו למשיב 2 (להלן: ליכט), וכי המשיב 1 מנוע מלנקוט בכל הליך לגביית החוב.

רקע

2.ליכט הגיש נגד שפיגל קובלנה פלילית בגין פרסום לשון הרע (ק"פ 22/07, שלום נתניה – להלן: ההליך הפלילי). שפיגל הורשע בקובלנה. במסגרת גזר הדין שניתן ביום 2.11.11, שפיגל חויב, בין היתר, בתשלום פיצויים לקובל, סך של 20,000 ₪ (להלן: הפיצוי). המשיב 1 החל בהליכי גבייה של הפיצוי, בהתאם לסמכותו לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995 (להלן: חוק המרכז לגבייה).

3.בהליך אחר (ק"פ 16/06 שלום ת"א), ליכט הגיש קובלנה פלילית נגד עו"ד בר לב (בא כוחו הנוכחי של שפיגל). בר לב זוּכּה באותו הליך, וליכט חויב בהוצאותיו בסך של 20,000 ₪ (פסק דין מיום 11.10.11). במסגרת הדיון בתובענה, הוצג אישור על חובות נוספים שליכט חייב לבר לב (מב/1), אף הם, לפי הנטען, חלק מהמחאת הזכות (להלן: החוב).

4.שפיגל טען , כי עו"ד בר לב המחה לו את החוב. מטעם זה, ביקש להפחית את סכום הפיצוי מסכום החוב, כך שלמעשה לא נותרה יתרה לפיצוי. לפיכך, שפיגל עתר לבטל את הליכי הגבייה.

5.שפיגל פנה למשיב 1 בבקשה לבטל את הליכי הגבייה. לפי העולה מתשובתו של המשיב 1, המשיב 1 פנה לליכט, שהכחיש קיומו של הסדר המהווה תשלום מלוא הפיצוי, ועל כן המשיב 1 הודיע כי ימשיך בהליכי הגבייה. מכאן, הוגשה התובענה הנוכחית.

תצהירו של שפיגל וטענותיו

6.שפיגל העיד, כי עו"ד בר לב לווה ממנו סכום של 70,000 ₪. השניים חתמו על הסכם הלוואה ביום 23.10.11 (להלן: הסכם ההלוואה). כביטחון להחזר ההלוואה, עו"ד בר לב המחה לשפיגל את הזכות לגבות מליכט את החוב (להלן: המחאת הזכות).

שפיגל צירף את הסכם ההלוואה והמחאת הזכות מיום 23.10.11 וכן את רישומה של המחאת הזכות כמשכון, נספחים 3 ו- 4 לתובענה.

בנוסף, שפיגל צירף מסמך העברה בנקאית, לפיו בתאריך 23.10.11 הועבר סך של 70,000 ₪ מחשבון הבנק שלו לחשבון הבנק של עו"ד בר לב.

7.שפיגל טען כי חובו של ליכט כלפיו, לא נפרע על ידי ליכט לפני ששפיגל חויב בפיצוי, ואף לא נפרע עד מועד חתימת תצהירו.

עוד טען, כי המחאת הזכות אינה מחייבת את הסכמתו של ליכט, החייב, זאת נוכח הוראת סעיף 1 (א) לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט - 1969.

תצהירו של ליכט וטענותיו

8.ליכט ציין כי יוצג בהליך הפלילי על ידי עו"ד ברמי. מאחר שלא יכול היה לממן את הייצוג המשפטי, ליכט המחה לעו"ד ברמי בתאריך 5.6.07 את כל הכספים שאמורים להתקבל משפיגל, אם יתקבלו.

9.ליכט העיד כי במועד הקראת הכרעת הדין בקובלנה, שפיגל פתח בצעקות שבר, והודיע לליכט כי ייעזר ביועציו המשפטיים, בייחוד בעו"ד בר לב, במטרה להימנע מלשלם על מעשיו.

10.ליכט טען, כי במועד בו ניתנה ההלוואה הנטענת, שפיגל טען בבית המשפט כי הוא חסר כל.

ליכט הפנה לפרוטוקול הדיון בקובלנה, מיום 26.10.11, אז נשמעו הטיעונים לעונש. באותו דיון, שפיגל אמר כך:

"אני רוצה לבקש מביהמ"ש להתחשב בי לגבי מצבי הכלכלי...אני מתעסק עם פרדסנות... בעונה מסוימת לפני שתי עונות הידרדרנו, כלומר: הפסדנו הרבה כספים, כל הכספים שנצברו אצלנו. כלומר, מכרנו אולי בשליש מההוצ' ולכן אין לי היום אפילו עץ אחד...