שפיגל ואח' נ' שחם-רביצקי ואח'

החלטה

1. לפני בקשת המבקשת (להלן: "התובעת") לחייב המשיבה 1 (להלן: "הנתבעת 1") לקיים את הצו השיפוטי המורה לה להתייצב לדיון כעדה מטעם התובעת מכוח פקודת בזיון ביהמ"ש ו/או סעיף 73 לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 ו/או מכוח סמכותו הטבועה של ביהמ"ש.

הבקשה

2. ב"כ המבקשת טען, כי בחודש דצמבר 2011 הגישה התובעת בקשה לזמן הנתבעת 1 כעדה מטעמה ובינואר 2012 הבקשה התקבלה. ב"כ הנתבעים מצידו הגיש מסמכים רפואיים לפיהם הנתבעת 1, המצויה כעת עם בעלה הנתבע 2 בצרפת, אינה יכולה להתייצב, אלא שביהמ"ש קבע כי אין במסמכים אלה כדי להצדיק את אי נוכחותה בישראל.

3. ב"כ המבקשת הוסיף, כי הנתבעת 1 זומנה לכל הדיונים והפרה את הצו באופן גורף ואף יצאה מגבולות צרפת לכיוון יפן, בסתירה גורפת לטענתה כי אינה יכולה לצאת את המדינה לצורכי דיון זה.

לפיכך התבקש ביהמ"ש לחייב את הנתבעת 1 בעיצום כספי הן לטובת המבקשת והן לטובת אוצר המדינה על מנת להביטח את התייצבותה לדיונים כאמור.

תגובה לבקשה

4. ב"כ הנתבעת 1 טען, כי סוגיית נסיעתה של מרשתו ליפן הובילה לפגיעה מהותית ביחסי האמון בינו לבין הנתבעים, בעקבותיה הגיש בקשה לשחרורו מייצוגם. עוד סבר שתגובה לבקשה צריכה להינתן על ידי בא כוחה החדש.

תשובה לתגובה

5. ב"כ התובעת טען, כי התפטרות ב"כ המשיבים מייצוג מוכיחה בצורה חד משמעית כי מצגי הנתבעת 1 בדבר מצבה הרפואי המונע ממנה לטוס לישראל, הינו מצג שקרי. הנתבעת 1 עושה ככל יכולתה כדי למנוע את גילוי האמת.

באשר למסמכים שהוגשו בתאריך 14.5.2012 הנחזים להיות צילומים של הדרכון הישראלי צרפתי של הנתבעת 1, טען ב"כ התובעת כי, מסמכים אלה הוגשו ללא אישור קונסולרי ולפיכך מדובר במסמכים מזויפים.

6. ב"כ התובעת אף מנה פסקי דין לפיהם ביהמ"ש הטיל עיצום כספי בסך 10,000 ₪ בגין הפרת צו שיפוטי (ראה: בג"ץ 1067/08 עמותת "נוער כהלכה" נ' משרד החינוך" (טרם פורסם, 14.9.2010); ס"ק (עבודה – ת"א) 20420-05-11 חברת רכבת ישראל בע"מ נ' הסתדרות העובדים החדשה האגף לאיגוד מקצועי (טרם פורסם, 14.2.2012); ת"א (שלום קריות) 9840-08-09 מינה מקרקעי ישראל נ' עאטללה ואח' (טרם פורסם, 24.2.2011)).

7. עוד ציין ב"כ המבקשת, כי ממועד מתן הצו השיפוטי, המורה לנתבעת 1 להתייצב לדיונים, התקיימו 7 דיוני הוכחות, הנתבעת 1 לא התייצבה לאף אחד מהם. לטענתו מדובר בהפרה בוטה ומבזה של צו שיפוטי ולפיכך יש להטיל עליה עיצום שלא יפחת מ-10,000 ₪ כשבנוסף יש להטיל קנס שלא יפחת מ- 5,000 ₪ לכל יום שבו יופר הצו עד להתייצבות הנתבעת 1. עוד ביקש ב"כ המבקשת לחייב המשיבים בהוצאות בגין בקשות 44, 47, 50 ו-53 שעסקו באותו עניין.

דיון

8. סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט קובע כדלקמן:

"6.(1)בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה.

(2)לא יינתן צו המטיל קנס או מאסר אלא אם כן הוזמן הממרה להופיע ונענה להזמנה, או כשלא בא מעצמו, הובא לפני בית המשפט בצו תפיסה כדי להראות טעם מדוע לא ינתן נגדו צו כזה.

(3)הטיל בית משפט מאסר לפי סעיף קטן (1), יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה.

(4)היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יביא את ענינו של אסיר לפי סעיף קטן (1) לפני בית המשפט שהטיל עליו את המאסר, לשיקול נוסף, כשראה צורך בכך ולא פחות מאחת לששה חודשים מיום תחילת המאסר.

(5)בשיקול הנוסף רשאי בית המשפט, לאחר שנתן לאסיר ולכל בעל דין אחר בהליך שבו הוטל המאסר הזדמנות להשמיע טענותיהם, לקיים את הצו, לשנותו, להתנותו בתנאים או לבטלו או ליתן כל הוראה אחרת שימצא לנכון.