שער נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים שסיכמה דיוניה ביום 23.5.13 (להלן - הוועדה). הוועדה קבעה כי למערער לא נותרה כל נכות המתבטאת באחוזים בעקבות פגיעתו מיום 10.8.2010 , במהלכה נפגע בצוואר ובגב.

2.טענות המערער:

א.הוועדה לא בחנה כלל את הגבלות התנועה בעמוד השדרה המותני ולא בחנה את ההקרנה לרגליים בעקבות הגבלה זו, וזאת על אף שהפגיעה בגב הוכרה ועל אף שהוועדה מדרג ראשון בחנה את ההגבלה בתנועות הגב;

ב.היה על הוועדה לקבוע נכות בשל הממצא שמצאה בדבר "רגישות בסוף תנועה" בהתייחס לכיפוף הצוואר;

ג.הוועדה לא התייחסה כראוי לחוות הדעת של ד"ר רוזנברג ולא ערכה את אותן הבדיקות שערך המומחה.

3.טענות המשיב:

א.באשר להגבלות התנועה בגב – הוועדה ציינה כי בבדיקתה לא הודגמו הגבלות תנועה וכי לא נמצא כל ממצא נוירולוגי, וזאת בנוסף להתייחסותה לפגיעות קודמות בגב.

ב.אין לקבוע נכות בשל ממצא של "רגישות בסוף תנועה" שכן אין מדובר בהגבלה בתנועות או בהשפעה על כושר הפעולה הכללי.

ג.הוועדה התייחסה כנדרש לחוות-הדעת של פרופ' רוזנברג וציינה כי ממצאיה אינם תואמים את ממצאיו.

4.עיון בפרוטוקולי הוועדה מעלה, כי ביום 3.1.13 קיימה הוועדה את ישיבתה הראשונה , עיינה בצילום ע"ש מותני מיום הפגיעה וכן מיום 5.7.12. כן עיינה בממצאי בדיקת CT של עה"ש הצווארי מיום 1.7.12. באשר לצילום מיום הפגיעה ציינה הוועדה כי הוא מצביע על "יישור לורדוזיס שינויים ניוניים בחוליות 7C-6C-5C עם היצרות מרווח מיפרק אוסטאופטים קידמיים. מדובר בשינויים ניווניים ארוכי טווח. צילום צוואר עם פה פתוח תקין אין שבר עמוד שדרה מותני לורדוזיס שמורה מירווחים בינחוליתיים תקינים".

הוועדה ערכה במועד ישיבתה הראשונה בדיקה קלינית, שהעלה בין השאר את ממצאים הבאים: "טונוס שרירי הצוואר תקין, אין ספזם, כיפוף קידמי ואחורי בטווח מלא עם רגישות בסוף תנועה, סיבוב והטיה ללא הגבלה, אין דלדול שרירים בחגורת הכתפיים, היקפי זרועות ואמות זהים, כח גס 5/5, החזרים שווים, אין הפרעות בתחושה".

לצורך סיכום הדיון ביקשה הוועד כרטיס רפואי כללי ואורטופדי "מלפני התאונה ואחריה".

5.בישיבתה המסכמת ציינה הוועדה כי קיים רישום בדבר חשד לשבר בעצם הבריח מחודש 7/82 ומאותה שנה קיים רישום על חבלה בגב ובכתף ימין, וכן רישום על משנת 96' על כאבי גב תחתון ללא קרינה. בסיכום החלטתה מאותו מועד קבעה הוועדה כי:

"מדובר בשינויים ניווניים משמעותיים ארוכי טווח בע"ש צווארי. הבדיקה הקלינית שנערכה ע"י הוועדה ב- 3.1.13 לא העלתה הגבלות בתנועה או סימנים נוירולוגיים בגפיים עליונות. גם בדיקת הגב לא העלתה הגבלות תנועה. יש עדויות בעברו מפגיעות קודמות הן באזור כתף ימין עם חשד לשבר בעצם הבריח וכאבי גב בעברו. הממצאים הנוכחיים בהקשר לתאונה שעבר לא הוציאו נכות תמיתה המתבטאת באחוזים.

הוועדה עיינה בחוות-הדעת של פרופ' רוזנברג מ- 25.12.12. טווחי התנועה המוגבלים שמצא אינם תואמים את ממצאי הבדיקה שנעשתה ב- 3.1.13. על כן דוחה הוועדה את ערעור התובע וקובעת 0% החל מ- 3.11.10".

6.באשר להתייחסותה של הוועדה לפגיעה בגב – הוועדה סיכמה כי אין כל הגבלה בתנועות הגב במעמד הישיבה המסכמת. אכן, מפרוטוקול הישיבה הראשונה עולה כי רובה ככולה הוקדשה לנושא ההגבלה הנטענת בעמוד השדרה הצווארי. יחד עם זאת, אין בכך כדי להצביע על פגם בהתנהלותה של הוועדה, שכן עיון בסעיף התלונות מצביע על כך המערער התלונן על הגבלות בתנועת הצוואר וכאבים בכתף ימין. גם בחוות-הדעת של פרופ' רוזנברג מטעם המערער לא הומלץ על קביעת אחוזי נכות באשר לעמוד השדרה המותני או הגבי, אלא לגבי הצוואר בלבד ואף לא מצוין כי קיימות תלונות אלא בנוגע לצוואר ולכתף ימין.

בנסיבות אלה אין לומר כי היה על הוועדה לקיים דיון נוסף או נרחב יותר באשר להגבלות הנטענות בעמוד השדרה המותני או הגבי.

7.השאלה אם יש מקום לקבוע נכות בשל ממצא של "רגישות בסוף תנועה" בכיפוף או ביישור הצוואר היא שאלה רפואית, ואינה נושא לערעור בפני בית הדין, שסמכותו מוגבלת לדיון בשאלות משפטיות בלבד.

8.לא מצאתי פגם בהתייחסות הוועדה לחוות-דעתו של פרופ' רוזנברג. עיון בחוות-הדעת מעלה כי ממצאי בדיקתו של המומחה משתרעים על פני כ- 5 שורות, ומתייחסים לאפשרות ביצוע של תנועות הצוואר לצדדים, יישור וכיפוף, כח שרירים, ותנועות כתף ימין. הוועדה ערכה בדיקות מקבילות והגיעה לממצאים שונים. בנסיבות אלה די בשוני בממצאים כדי להוות התייחסות ראויה לאמור בחוות-הדעת.