שעירי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני ערר על החלטת ביהמ"ש השלום בראשון לציון, החלטה מיום 7/10/10 בתיק מ"ת 13453-09-10 (כב' השופטת זמיר), אשר דחתה על הסף בקשתו של העורר לצאת ממקום מעצר הבית לעבודה.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נסיון התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה והחזקת מכשירי פריצה.

עפ"י עובדות כתב האישום ביום 7/9/10, בשעת לילה מאוחרת, הגיע העורר במונית אשר המתינה לו במקום, אל חנות בגדים ברחוב התזמורת 60 בראשל"צ, כשהוא מצוייד בכובע גרב וזוג כפפות ומכשירי פריצה.

העורר ניסה לפרוץ לחנות, אלא שעובר אורח הבחין בו והוא נמלט מן המקום.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו וזאת בשל עברו הפלילי המכביד המתפרש על פני 5 עשורים והמחיר הרשעות בעבירות רכוש רבות, בריחה ממשמורת חוקית, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות וריצוי מאסרים ארוכים (שמונה במספר). ממאסרו האחרון שוחרר העורר בחודש פברואר 2010.

עיון בגליון הרשעותיו הקודמות של העורר מעלה, כי לחובתו 32 הרשעות קודמות, כשמרביתן של ההרשעות חובקות אישומים רבים ומספר תיקים רב.

כך למשל מאסרו האחרון של העורר, מאסר למשך 26 חודשים, הושת עליו בגין 7 תיקים שמרביתם עניינם עבירות רכוש שביצע העורר בראשל"צ.

לטענת ב"כ העורר שגה בימ"ש קמא עת נמנע מלדון בבקשת העורר לצאת לעבודה בפיקוח לאחר ששוחרר למעצר בית, באשר לטענתו, עבודה בפיקוח תאפשר את הבטחון לרכוש הציבור ומאידך תאפשר לעורר אפשרות להתקיים, כאשר מאז שחרורו למעצר בית לא הפר את האמון שניתן בו.

חלף אך חודש ומחצה למן שחרורו של העורר למעצר בית, וסבורני, כי נוכח העבירות המיוחסות לעורר, עברו הפלילי המכביד והעובדה כי יש במקרים מעין אלה להקפיד על תנאי שחרור הרמטיים אשר ירחיקו את העורר, כפי שציין בימ"ש קמא, מרכוש הציבור, אין מקום לבחון הקלה נוספת בתנאי שחרורו, לא כל שכן בחלוף תקופה כה קצרה למן שחרורו.

נוכח האמור – הנני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום כ' חשון תשע"א, 28/10/2010 במעמד הנוכחים.

מיכל ברנט, שופטת

הוקלד על ידי: אביגיל בן-חמו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: