שנרגס נ' עזראן - פסקדין

החלטה

1.לפניי בקשה למניעת הטרדה מאיימת, כאשר המבקשת טוענת כי המשיב מטריד אותה, מאיים עליה, שולח לה עבריינים, דורש ממנה לעזוב את הדירה ששכרה ממנו, מאיים עליה שתשלם את יתרת דמי השכירות ומאיים לפגוע בה ובבני משפחתה.

2.המשיב מכחיש את הטענות וטוען כי המבקשת נמנעת מתשלום דמי שכירות מספר חודשים, או שמשלמת דמי שכירות חלקיים בלבד, וטענותיה לגבי הטרדה מאיימת החלו רק בחודש אוגוסט, לאחר שקיבלה דיור ציבורי מעמידר, והיא כבר עזבה את הדירה מבלי לשלם את יתרת דמי השכירות, את חשבונות החשמל והמים, ולא רק זאת אלא שהוציאה מהדירה חפצים השייכים לבעל הדירה, לרבות ריהוט ומכשירים חשמליים, וכשמנע ממנה המשיב את המשך הגניבה של הפריטים על ידי החלפת מנעול, היא מצאה לנכון לטעון נגדו שהוא מאיים עליה ומטריד אותה.

3.בדיון שהתקיים לפניי, הכחישה המבקשת כי גנבה חפצים מהדירה וחזרה על טענותיה לגבי האיומים וההטרדות מצד המשיב.

4.לאחר ששמעתי את טענות שני הצדדים, והתרשמתי מהם באופן ישיר, לא מצאתי לנכון להעדיף את גרסתה של המבקשת על פני גרסת המשיב. המשיב והעד מטעמו מר זאב יפת, שכנטען הוא הבעלים של הדירה, טענו כי המבקשת לא שילמה את כל חובותיה, וגנבה חפצים רבים מהדירה, חפצים שבבעלותם, וכשנתפסה על ידי המשיבים החלה לטעון על איומים, טענה שלא הועלתה קודם לכן מעולם. אני מאמינה למשיב כי לא איים על המבקשת ולא הטריד את המבקשת, אלא דווקא בחר לפנות אליה באמצעות עו"ד על ידי שליחת מכתב דרישה, לפיכך אין מקום לקבל את טענותיה של המבקשת.

5.לסיכום, אני דוחה את הבקשה, ורק לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א אלול תש"ע, 31 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: