שניר ואח' נ' מרכז זטמה אנור נצרת בע"מ ח.פ. 514078765 ואח'

פסק דין (נתבע 2)

התובעים הינם שותפים העוסקים בגידול ובשיווק עופות פיטום. בינם לבין הנתבעים התקיימו יחסי מסחר. הנתבעת 1, חברה חדלת פרעון כיום, עסקה בעבר בשחיטת עופות ומכירתם (להלן:"החברה" או "הנתבעת"). מנהלה ובעל כל מניותיה היה הנתבע 2 (להלן:"הנתבע").

התביעה, על סך 92,850 ₪, הוגשה נגד הנתבעים בגין חוב שנותרו הנתבעים חייבים לתובעים. נגד הנתבעת ניתן ביום 11.10.11 פסק דין בהעדר הגנה.

לטענת התובעים, הנתבע חב באופן אישי בחובות כלפיהם, שכן ההתקשרות היתה איתו ולא עם הנתבעת. לטענתם, הפר הנתבע את הסכם ההתקשרות עימם. בנוסף, טוענים התובעים כי כאורגן ובעל מניות בחברה, נושא הנתבע באחריות אישית לחובות החברה כלפיהם, בנוסף לחבותה שלה, משום שניהל עימם משא ומתן בחוסר תום לב, התרשל כלפיהם, הציג מצג שווא רשלני ואף נהג בתרמית.

בנוסף, טוענים התובעים, כי הנתבע נושא באחריות אישית לחובות מכח דוקטרינת הרמת מסך ההתאגדות.

הנתבע אינו מכחיש את גובה החוב, כי אם את חבותו באופן אישי בחובות החברה.

לטענת הנתבע, לא מלאו התנאים להרמת מסך ההתאגדות, שכן בעת ההתקשרות עם

התובעים, ומסירת השיקים תמורת הסחורה שרכש מהם, לא יכול היה הנתבע לדעת כי

השיקים לא יפרעו.

בסיכומיו, טוען הנתבע כי לא הוכח שערב בעל פה לחובות הנתבעת. יצוין כבר עתה, כי

התובעים לא טענו לקיומה של ערבות בעל פה לחובות הנתבעת. טענתם היתה כי הציג עצמו

כמי שמתקשר עימם באופן עצמאי. טענה נוספת שעלתה במהלך חקירתו הנגדית של שניר,

היתה כי ביקש מן הנתבע לחתום על ערבות אישית וזה סירב, אך היה זה ממילא לאחר

ההתקשרות האחרונה בין הצדדים, ולאחר שכל השיקים חוללו, ולפיכך אין כל משמעות

לדבר (ראו בעמוד 16 לפרוטוקול שורות 18-21).

עוד טוען הנתבע כי לא הוכחה אחריותו האישית מכוח הפרת חובת תום הלב או מכוחן של עילות אחרות. ביחס לעוולת התרמית, נטען כי הועלתה כבדרך אגב, ללא תימוכין או עדויות להוכחתה.

אין חולק על מספר עובדות, כמפורט להלן:

בחודש אוקטובר 2010 הזמין הנתבע מן התובעים עופות במחיר כולל של 61,535 ₪. בתמורה, מסר להם הנתבע ארבעה שיקים משוכים מחשבון המתנהל על שם החברה בבנק הפועלים בסניף מגדל העמק. שלושת השיקים הראשונים נפרעו, אולם הרביעי סורב, מסיבות טכניות. הנתבע ביקש לקבל את השיק לידיו, ותחתיו מסר לתובע מספר 1 שיק משוך על חשבון אחר של החברה בבנק מרכנתיל דיסקונט, בסניף יפיע. זמן פרעונו של השיק החדש היה מאוחר יותר - בעוד שזמן פרעונו של השיק המקורי היה 28.12.10 נמשך השיק השני ליום 10.1.11. השיק הופקד במועד, אך חולל בהעדר כיסוי מספיק. הנתבע שינה את זמן הפרעון ליום 14.2.11, אך גם במועד זה חולל השיק.

בחודש ינואר 2011 מכרו התובעים לנתבע 5,034 עופות פיטום במשקל 10425 ק"ג במחיר של 76,097 ₪. בתמורה, מסר להם הנתבע ביום 31.1.11, ארבעה שיקים משוכים על חשבון הבנק של החברה בבנק מרכנתיל דיסקונט, שזמני פרעונם במועדים שונים בחודשים פברואר-מרץ 2011. שני השיקים הראשונים הופקדו וחוללו מחמת העדר כיסוי מספיק, והשיק השלישי חולל בשל הגבלת החשבון. בנסיבות אלה, לא הוצג השיק הרביעי לפרעון.

סכום השיקים המחוללים, בצירוף השיק שלא הוצג לפרעון, הינו 92,850 ₪.