שניידר ואח' נ' חב' רחמים משלה ובניו ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית בסך 238,000 ש"ח במסגרתה עתרו התובעים כי בית המשפט יורה לנתבעים לשלם להם בגין פריטים שנגנבו בפריצה.

התובענה הופנתה לפגישת מהו"ת מכוח תקנה 99ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הנתבעים 1-2 הסכימו לגישור ואילו הנתבעים 3-4 הודיעו שאינם מעוניינים בגישור ולכן נקבע מועד לגישור חלקי. התובעים הגיעו להסכמות עם הנתבעים 1-2 במסגרת הגישור וביום 29.7.10 ניתן תוקף של פסק-דין להסכם הגישור ביניהם.

ההליך נותר בין התובעים לבין הנתבעים 3-4 ועל כן נקבעה ישיבת קדם משפט ליום 2.9.10. למועד זה התייצב ב"כ התובעים בשם שני הצדדים והמועד נדחה בהסכמה לישיבת קדם המשפט שנערכה בפני היום.

בפתח הדיון הודיע ב"כ התובעים כי לאחר ששמע את דברי בית המשפט וכן משיקולים שונים באו התובעים למסקנה כי אין הם חפצים לנהל את התביעה שהוגשה. משכך הצעתי לצדדים כי התובענה תידחה בהסכמה ותינתן הכרעה על ידי בית המשפט רק בעניין ההוצאות ולאחר שהצדדים יטענו בעניינן. הצדדים הסכימו וניתנה להסכמתם זו תוקף של החלטה.

תקנות 511 ו-512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעות כי בתום הדיון בכל הליך יחליט בית-המשפט בעניין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט לטובת בעל דין אחר, אם לאו. סכומים אלו, נקבע, יזקקו לשיקול דעתו של בית-המשפט לאחר שזה שמע ועיין בטענותיהם של הצדדים בדבר סכום ההוצאות או שיעורן לפני מתן צו להוצאות.

בין שיקוליו אלו ייבחן בית-המשפט את שווי הסעד השנוי במחלוקת, התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין, והדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון.

כלל ראשון לכללי פסיקת ההוצאות הוא שבאין נסיבות מיוחדות, המצדיקות לשלול מבעל-דין שזכה את הוצאותיו (כולן או מקצתן), יהא אותו בעל-דין זכאי לפסיקת הוצאות (ע"א 1894/90 שמואל פלאטו-שרון נ' ז'ק אסולין פ"ד מו(4), 822, עמ' 829-830). וזאת בהתחשב בהליכי התנהלות המשפט ובהתנהגות הצדדים עובר וטרם להליכים אלו.

רשימת השיקולים והגורמים שיש להביא בחשבון בקביעת שכר הטרחה וההוצאות אינה סגורה, ו"בין גורמים אלה יש למנות את אופייה של התובענה ומידת מורכבותה, הסעד המבוקש והיחס בינו לבין הסעד שנפסק, היקף העבודה שהושקעה על ידי בעל הדין בהליך ושכר הטרחה ששולם או שבעל הדין התחייב לשלמו. הדרך שבה פועל בעל דין הינה מרכיב חשוב בקביעת שכר הטרחה וההוצאות. בעל דין שאינו נוהג באופן יעיל וגורם להארכה שלא לצורך של ההליך, עלול למצוא עצמו נושא בשכר טרחה בשיעור גבוה מן המקובל, אם הפסיד בסופו של יום. לעומת זאת אם בעל הדין האמור זכה בהליך אפשר שלא ייפסקו לזכותו הוצאות כלל או שייפסקו אך בסכום מוקטן..." (ע"א 9535 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", ניתן ביום 16.6.05, (לא פורסם)).

יישומן של אמות מידה אלה לענייננו מעלה, כי הנתבעים אכן זכאים לפסיקת הוצאות בגין הצורך להתגונן נגד התביעה לרבות איסוף החומר הנוגע לעניין ומיצוי ההליכים המקדמיים. ואולם בקביעת סכום ההוצאות יש להביא בחשבון כי הסכסוך שבין הצדדים הסתיים מבלי שנדרש היה ליתן החלטה לגופן של המחלוקות שביניהם ובכך נחסכן לצדדים הוצאות נוספות שהיו משלמים. יש לתת ביטוי לעובדה, כי דחיית התביעה התבקשה בשלביו המוקדמים של ההליך, בישיבת קדם המשפט הראשונה למעשה, בהליך שלא הגיע לבירור ראייתי.

מוכנה אני להניח לטובת התובעים כי בהגשתם את התובענה אין מדובר בשימוש לרעה בהליכי בית משפט. בנוסף, לאור דחיית התובענה לא יכול להינקט נגד הנתבעים 3-4 הליך חדש בעניין נשוא התובענה.

על יסוד כל האמור לעיל, אני פוסקת כי התובענה תידחה והתובעים ישלמו לנתבעים הוצאות ושכר טרחה בסכום כולל של 3,500 ש"ח תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"א, 26 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: