שמעיה נ' מדינת ישראל

פסק דין

1.בפני ערעור על גזה"ד של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' הש' הבכירה אטליא וישקין), בת"ד 3423-02-12, מיום 30.9.13, לפיו הורשע המערער, עפ"י הודאתו, בעבירה של אי מתן זכות קדימה במעבר חציה, בניגוד לתקנה 67 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961, בנהיגה בקלות ראש, בניגוד לסעיף 62(2) בצרוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] ובגרימת תאונה בה נחבל אדם חבלה של ממש, בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה בצרוף סעיף 38(3) לפקודה.

2.המערער נדון ל - 5 חודשי פסילה, ל - 150 שעות שרות לתועלת הציבור, לקנס בסך 1,500₪ ול - 3 חודשי פסילה ע"ת למשך 3 שנים.

3.הערעור מכוון כנגד חומרת עונש הפסילה בלבד, משלא כיבד בימ"ש קמא את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים.

השתלשלות העניינים

1.בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 19.6.11, בשעה 08:00 לערך, נפגעה הולכת רגל, קטינה כבת 13, מרכב הנאשם, עת חצתה את הכביש במעבר חציה, מימין לשמאל כיוון נסיעתו.

כתוצאה מהתאונה נגרמה לה "חבלת ראש הכוללת שבר במסטויד מימין".

2.ביום 4.9.12, במסגרת הסדר, הורשע המערער, עפ"י הודאתו, בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ונתבקש תסקיר אודותיו.

הטעמים להסדר, כפי שפורטו באותו מעמד "נוהג מ - 88 .... 30 יום פסילה, ע"ת קנס 150 שעות של"צ. הציג מכתב של אבי הנפגעת המבקש להקל בדינו. מגיש העתק. בנוסף, ניתן משקל למצבו הכלכלי משפחתי ולקבלת האחריות".

3.הטיעונים לעונש נשמעו ביום 3.4.13. בימ"ש קמא מצא לנכון שלא ליתן גז"ד בטרם תברר התביעה את מצבה העדכני של הקטינה.

גזה"ד ניתן ביום 30.9.13, חרף העובדה שכשלו מאמצי התביעה, וזאת על מנת לא לגרום עינוי דין נוסף למערער. בימ"ש ציין כי "אינפורמציה עדכנית בדבר מצבו של נפגע, הינה כלי עזר, בידי השופט בבואו לגזור העונש הראוי...".

תסקיר שירות המבחן

1.מהתסקיר עולה כי למעט מעורבותו בתאונה מנהל אורח חיים נורמטיבי, נעדר עבר פלילי. מזה כ - 18 שנים הבעלים והמנהל של חברה לעבודות חשמל ובמקביל החל לעבוד כממונה ליעילות אנרגיה. נשוי ואב לשני ילדים בגילאי 6 ו - 4.

2.מהתסקיר, בהתאם לדיווחיו, עולה התנהגות ללא דופי לאחר ארוע התאונה. כן ביקר את הקטינה מספר פעמים במסגרת הליך השיקום שעברה והתעניין בשלומה גם לאחר שחרורה מבית החולים.

3.שירות המבחן התרשם כי חווה תחושות אשמה, בלבול ואחריות לפגיעה לצד בהלה מעצם המפגש עם חומרת מצבו. לאור מצבו הנפשי פנה לטיפול פסיכולוגי, במסגרתו הצליח להתייחס לחוויה הטראומתית שעבר בעקבות הפגיעה. כן גילה אמפתיה לכאב שגרם.

4.שרות המבחן היה ער לתוצאותיה הקשות של התאונה ולאחריותו להתרחשותה. יחד עם זאת, סבר, בנסיבותיו, כי ענישה חינוכית וקונקרטית במסגרת שרות לתועלת הציבור הולמת את המקרה ותפגיש אותו עם מעשיו, תוצאותיהם והשלכותיהם.

5.אין התייחסות לרכיבי ענישה נוספים, מן הסתם מאחר ונשלח מלכתחילה לצורך גיבוש תכנית של"צ.

גזה"ד של בימ"ש קמא

1.בימ"ש קמא ציין כי להולכת הרגל נגרמה חבלה בגולגולת.

2.עמד על ההסדר ועל תמיכת שרות המבחן ואבי הנפגעת, אשר ביקש להקל בעונשו.