שמעוני(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש קמא אשר הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בנסיבות רגילות, הייתי דוחה את הערר לאלתר הן לאור העבר הפלילי המכביד והן לאור התסקיר הראשון אשר היה שלילי במהותו.

עם זאת, במקרה זה קיימות נסיבות חריגות ביותר כדלקמן: העורר מוכר למערכת הפסיכיאטרית מגיל צעיר. העורר ידע אשפוזים על רקע מצב פסיכוטי וגם במאסרו האחרון אושפז בכפיה בכלא ניצן.

בתסקיר מיום 03.05.11, נמנעה קצינת המבחן מהמלצה לשחרור, משום שניסיונות גמילה לא עלו יפה בכל מסגרת אפשרית, הן במסגרת טיפול יום והן במסגרת קהילה טיפולית.

בתסקיר האחרון, מספרת קצינת המבחן בגילוי לב כי המסגרות אליהן נשלח העורר, לא התאימו למצבו, משום שהוא סובל מתחלואה כפולה.

לסיכום, ממליצה קצינת המבחן לבדוק אפשרות שילובו של העורר בקהילה טיפולית "שילוב", המתאימה לצרכיו.

עיינתי עיין היטב בכתב האישום, משום שאני יוצא מתוך הנחה כי קיימת אפשרות שהעורר יפר את האמון אשר ניתן בו והשאלה היא מה הסיכון שאני נוטל על עצמי במתן היתר ליציאה לבדיקות, ראיון וכיוב'.

כתב האישום מלמד כי לעורר סף גירוי ותסכול נמוכים עם התנהגות חסרת גבולות.

האישום הראשון מספר כי העורר איים על חברתו ותקף אותה בכך שלפת אותה מאחור, משך אותה בכח תוך חטיפת תיקה. העורר שוחרר בתנאים ובין היתר נאסר עליו ליצור עימה קשר, אך חרף זאת הפר את צו בית משפט והגיע לביתה של המתלוננת. בנקודה זו אני שומע מפי בא כח העורר, כי זה האחרון, במסגרת ההפרה, קיים עם המתלוננת יחסי מין והיא עצמה לא הגישה תלונה על ההפרה.

האישום השלישי, מייחס לעורר התנהגות פרועה בתחנת המשטרה. מיד לאחר שנתפס בביתה של המתלוננת, הובא העורר לתחנת המשטרה שם חבט בשוטר, כיבה סיגריה על מעילו של השוטר ואיים עליו "אני עוד אסגור איתך חשבון, עו"ד שלי יזיין אותך".

אלה הם האישומים אשר מבלי להמעיט במאומה מחומרתם, יש לומר כי הם עדיין מאפשרים מתן הזדמנות לעורר להיחלץ ממעגל הקסמים השוטה בו הוא נתון.

עיון בהרשעותיו הקודמות מעלה כי לעורר הרשעות כנגד הרכוש, פרט להרשעה האחרונה שעניינה אף הוא עבירת רכוש הגם שמדובר בתקיפה כדי לגנוב.

העבירות בוצעו בשנת 2006 ו 2007.

לא נעלמה מעיני העובדה כי העורר ריצה עונשי מאסר ממושכים.

מה שמטה את הכף לדידי לזכות העורר הינן שתי עובדות יסוד: האפשרות שהמעצר הממושך עד כה כשלושה וחצי חודשים, נסך בו תבונה באשר לחומרת מצבו וקביעת שירות המבחן כי המסגרות הטיפוליות, לא הותאמו למצבו של העורר.

אשר על כן ומהטעמים הללו, הערר מתקבל.

יש להעביר לקהילה הטיפולית "שילוב" את כל המסמכים הפסיכיאטריים הנוגעים לעורר, על מנת שתהיה בפניהם תמונה מלאה לצורך קבלת החלטה נכונה ומושכלת האם לקבל את העורר למסגרת הקהילה האם לאו.

העתק ההחלטה לשירות המבחן.

התיק מוחזר לבימ"ש השלום להמשך דיון .