שמעוני חנה יפה נ' גן הלוטוס חברה לניהול אירועים ושמחות ואח' - פסקדין

פסק דין חלקי

(בשאלת החבות והאחריות)

פתח דבר

התובעת הגישה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה על פי הנטען בעקבות נפילה במדרגות באולם ארועים שבבעלות ובהחזקת נתבעת 1 (להלן: "האולם"), ביום 30.12.04 (להלן: "הנפילה"/ "הארוע").

נתבעת 2 היא המבטחת של נתבעת 1.

כפי שהוצהר על ידי ב"כ הנתבעות, אין מחלוקת בדבר התרחשות הארוע, היינו כי התובעת נפלה במדרגות באולם במועד האמור.

המחלוקת בין הצדדים נטושה מבחינה עובדתית ביחס לשאלת נסיבות הנפילה וגורמיה, היינו אם היה במקום מפגע, וכפועל יוצא מכך עולה השאלה המשפטית של אחריות נתבעת 1 לארוע ושאלת התרשלותה.

וזהו לוז ארוע הנפילה, כפי שתואר על ידי התובעת: ברדתה במדרגות האולם לכיוון השירותים, לאחר החופה, בשעה 20:30 לערך, נתקל עקב נעלה ברגל הימנית בפס הדבקה שהיה מודבק באופן רופף על רצפת המדרגה העליונה, המצוייה במשטח רציף עם רצפת האולם (להלן: "המפגע"). כתוצאה מכך נפלה התובעת, הועפה במדרגות והוטחה בקרקעיתן.

בכתב התביעה טענה התובעת כי רשלנות הנתבעת היא שגרמה לנפילה ולפגיעה. כן עתרה התובעת להעברת הנטל לכתפי הנתבעת 1 בשל הטענה כי הנפילה נגרמה עקב דבר מסוכן, וכן עתרה להחלת הכלל לפיו הדבר מדבר בעד עצמו. אקדים ואציין כבר עתה, כי ב"כ התובעת לא חזר על טענות אלו בסיכומיו, ובצדק. משמיעת הראיות עולה כי לתובעת יש ידיעה ברורה בדבר הנסיבות והגורמים שהביאו לנפילתה. כמו כן אינני סבורה כי עסקינן בדבר מסוכן כהגדרתו בדין, המעביר את נטל הראיה והשכנוע לכתפי הנתבע.

הנתבעות אינן כופרות כאמור בעצם הנפילה, אך מכחישות מכל וכל את טענות התביעה בדבר קיומו של מפגע בדמות סרט הדבקה רופף, וכופרות בטענה כי הייתה התרשלות בהתנהלותן המקימה להן אחריות לנפילה.

טרם בחינת הראיות שהוצגו, אציין כי דומה שהצדדים אינם חלוקים על עצם ההלכות בנזיקין הרלבנטיות לעניין. היינו, לא נטען על ידי הנתבעת 1 כי אין לה אחריות כבעלים ומחזיקה של האולם (ככל שאכן ארע ארוע באולם שמקורו בהתרשלותה). דומני שהנתבעות גם אינן כופרות בקיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית ביחסים שבין בעל אולם, ומזמין למקרקעין, לבין אורח המוזמן לתחומו, וחובת זהירות קונקרטית ביחסים שבין הנתבעת 1 לבין התובעת. השאלה שבמחלוקת היא אם הופרה חובת הזהירות האמורה, וככל שהתשובה לכך היא חיובית אם נגרם נזק בגין אותה הפרה ואם לנזק קש"ס להפרת החובה.

ראיות התביעה

מטעם התביעה העידו התובעת, אחיה שלום (שלומי) שמעוני (להלן: "האח"), עדת ראיה, טלי אביטל גולדברג (להלן: "עדת ראיה") ובעלה של התובעת יהודה אודי יפה (להלן: "הבעל").

בהתאם לגרסת התובעת הנפילה ארעה ברדתה לבדה במדרגות. לדבריה בטרם החלה בירידה במדרגות, היא נתמכה במעקה המדרגות, וכשהרימה את רגלה הימנית, נתפס עקב נעלה בפס ההדבקה שהיה מודבק בצורה לא תקינה והתרומם. כתוצאה מכך נפלה התובעת בעוצמה. עוד ציינה התובעת כי המקום לא היה מואר דיו והיה מעט חשוך.

בחקירתה הנגדית תיארה התובעת את מהלך הנפילה כך:

"אני אחזתי במעקה כשאני עדיין על הרצפה של קומת האוכל, הרמתי את הרגל הרשתי שהרגל שלי נתפסת, לא הספקתי לעשות תנועה, ראיתי שהרגל שלי נתפסת בפס ההדבקה ואז עפתי, אפילו לא התגלגלתי, שני גרמי מדרגות עם רווח ביניהם."

ובהמשך:

"הייתי במטרה להוריד את הרגל למדרגה הראשונה. הרגל שלי נתפסה. המקום היה חשוך מאד. העקב נתפס בעת הרמת הרגל בפס שהיה משוחרר".

התובעת הבהירה בעדותה כי פס ההדבקה נושא התביעה הוא הפס המודבק על הרצפה בראש גרם המדרגות, באותו מישור שבו מצויה רצפת האולם. התובעת ציינה כי מדובר בפס הדבקה אחד רציף. לדבריה הפס נראה שלם מגובה מבטה בעת שהגיעה למקום, ורק כשהרימה את הרגל ראתה שחלק מהפס מתרומם לכל אורכו בצידו הפונה אל האולם, עקב נעלה נתפס כאמור בחלק הרופף והיא נפלה.

עדות התובעת הייתה קולחת, ועקבית, ועוררה אמון. במהלך העדות חזרה התובעת והמחישה את אופי המפגע ואופן התקלות עקב הנעל במפגע.