שמואל בנימין נ' חיים

החלטה

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין.

2.המבקש (להלן: הנתבע) טען לסיכויי הערעור וכן לנזק בלתי הפיך שייגרם לו כתוצאה מכך שבמסגרת הליכי ההוצאה לפועל המשיב (להלן: התובע) פועל למימוש נכס שלו הממושכן לבנק. התובע טען כי לא מתקיימים תנאי הפסיקה לעיכוב ביצוע פסק הדין ולחילופין ביקש כי העיכוב יותנה בהפקדת סכום פסק הדין בערבות בנקאית.

3.אפנה לבחינת התנאים הנדרשים לפי הפסיקה לעיכוב ביצוע פסק דין.

סיכויי הערעור

4.התביעה שלפניי הייתה תביעה שטרית. הנתבע, התגונן בטענה שהתובע קיבל שיקים כנגד ההמחאות נשוא התביעה.

טענת ההגנה נסמכה על כיתוב בהסכם, נ/1, שהיה בנוי משני חלקים, כאשר החלק השני קבע כי לכאורה כנגד מסירת השיקים המצולמים בהסכם, נפרעים כל חובותיו של הנתבע לתובע.

טענת הגנה זו נדחתה, הן לאור צורתו של ההסכם נ/1, הן לאור העובדה שמצאתי את גרסתו של הנתבע בלתי סבירה והן לאור העדפת מהימנותו של התובע על פני הנתבע.

נימוקים מסוג זה אינם מצביעים, ברגיל, על סיכויי ערעור גבוהים במיוחד.

הנתבע הפנה טיעונו לכך שהתובע הגיש בשלב מוקדם של ההליך בקשת דחייה, שהתברר כי אינה מדויקת, וכי לא צריך היה ליתן לו ארכה להגשת תצהירים. לכך התייחסתי בתחילת עמוד 8 לפסק הדין, ומצאתי כי עסקינן בעניין צדדי, שאינו מכריע את גורל ההליך לגופו. אין לי אלא לחזור על הדברים. מעת שבית המשפט שמע ראיות, התרשם מהעדים ומהמסמך שלפניו, אין לטעמי סיכויי ערעור משמעותיים בכך שלתובע ניתנה ארכה להגשת תצהיריו, אף בכפוף לתשלום הוצאות, לפי ההלכה המעדיפה ליתן לבעל דין את יומו.

נזק בלתי הפיך

5.אף שעסקינן בפסק דין כספי, עולה מטיעוני הצדדים כי במסגרת תיק ההוצאה לפועל התובע החל במימוש נכס הממושכן לבנק. הליכי מימוש המשכנתה עוכבו, כל עוד משולם לבנק תשלום חודשי מדמי השכירות בגין הנכס.

מכאן עולה, כי הלכה למעשה ביצוע פסק הדין הכספי, בדרך של מימוש החנות, עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לנתבע, ועובדה זו על בית המשפט לקחת בחשבון במאזן שיקוליו.

מאזן השיקולים

6.לטעמי, האיזון המתבקש בין סיכויי הערעור כפי שציינתי לבין הנזק עליו הצביע הנתבע, הוא בכך שמימוש הנכס נשוא בקשת הנתבע יעוכב, אך זאת כנגד הפקדת הסך של 50,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית.

7.מאחר שלמדתי מטיעוני הצדדים כי הליכי המימוש כבר החלו, אני מורה כדלקמן:

א.אני מורה על עיכוב ביצוע מיידי של מימוש החנות שפרטיה בסעיף 2 לבקשה. העיקול שהוטל על החנות דלעיל מטעם התובע– יעמוד בעינו.

ב.עיכוב הביצוע האמור מותנה בכך שהנתבע יפקיד בקופת בית המשפט המחוזי, שם מתנהל הערעור, סך של 50,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית, וזאת עד ליום 15.9.12.

לא יופקד הסכום עד המועד שקבעתי, ובהיעדר החלטה אחרת של בית המשפט המחוזי, ניתן יהיה להמשיך את הליכי מימוש החנות.

8.מאחר שהנתבע כבר אינו מיוצג, אני מפנה את הנתבע לזכותו לעתור לבית המשפט המחוזי (מרכז) לעיכוב מימוש החנות בהליכי ההוצאה לפועל בתנאים שונים מאלה שנקבעו בהחלטה זו.