שלסר בנימין ואח' נ' חב' שמוליק פלאורס 4 מב' בעמ ואח'

פסק דין

1.הנתבעת 1 (להלן – הנתבעת) היא חברה, שבזמנים הרלבנטים לתביעה זו היתה הבעלים של מספר חנויות שהתמחו במכירת ושיווק פרחים.

התובעים הם בעל ואשה (להלן – התובע/התובעת/התובעים).

ההסכמים, נשוא תביעה זו, נעשו בין התובעים ובין הנתבעת, באמצעות הנתבע 2 (להלן – הנתבע) וכן עם הנתבע עצמו, כמפורט להלן.

אקדים ואומר כי מחלוקות רבות שנפרשו במהלך הראיות ובכתבי הצדדים, אין להן דבר עם ההכרעה הנדרשת כאן, ואתייחס אליהן במידה הנדרשת בלבד.

2.ההסכם הראשון נעשה ביום 31.3.05 בין הנתבעת ובין התובעים (נספח א' לכתב התביעה).

חתמו עליו התובעת והנתבע אשר צירף גם חותמת של הנתבעת.

מטרת ההסכם היתה ייסוד שותפות להפעלת חנות ברמת גן.

התובעים התחייבו להשקיע השקעה ראשונית בסך 1,680 דולר המשקף 2% מההשקעה הנדרשת, וזאת לתקופת נסיון של חודש אחד, וכן התאפשר להם להגדיל את השקעתם בהמשך לתקופות נסיון נוספות.

הוסכם שהתובעים רשאים להפסיק את תקופת הנסיון בתום חודש, אזי תשיב להם הנתבעת את סכום השקעתם.

התובעים שילמו לנתבעת את סכום ההשקעה הראשונית, 1,680 דולר, אותרה חנות מתאימה והצדדים החלו בהפעלתה.

בתום חודש הנסיון הראשון הופסקה השותפות.

הצדדים מאשימים זה את זה בכישלון היוזמה, מחלוקת זו אינה רלבנטית להכרעה הנדרשת כן.

לעניננו די אם יצוין, כי הנתבעים אינם מכחישים כי התובעים היו זכאים להשבת השקעתם בסך 1,680 דולר.

3.ההסכם השני בין הצדדים נעשה ביום 25.6.05 (נספח ב' לכתב התביעה, להלן – ההסכם).

מטרת הסכם זה היתה ייסוד שותפות להקמת והפעלת חנות פרחים בבני ברק (להלן – החנות).

על פי האמור בהסכם, הצדדים בו הם הנתבעת מצד אחד והתובע מצד שני.

ההסכם רשום בכתב ידה של התובעת, אך הוא נוסח במשותף עם הנתבע (התובעת, עמ' 9 לפרוטוקול).

ההסכם מנוסח כפניה של הנתבע אל עו"ד לזנובסקי, אליו פנו התובעים בנדון (התובעת, עמ' 3).

ההסכם נחתם על ידי הנתבע.