שלמה נ' מזור ואח'

פסק דין

1.תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע עקב תאונת דרכים, שקרתה בינו לבין רכב הנתבעים.

2.לגרסת התובע, עובר לתאונה הוא נסע אחרי התובע כאשר התנועה במקום היתה איטית ביותר בשל עומס תנועה. לדבריו, בשלב מסוים הוא נעצר אחרי רכב הנתבעים. או אז, נתבע 2 נסע לאחור ופגע עם החלק האחורי של רכב הנתבעים בחזית רכבו של התובע.

3.לטענת התובע נגרמו לרכבו נזקים כבדים, כמופיע בחוות דעת השמאי מטעמו. לדבריו, הוא תיקן את הרכב אך השיקים שבהם שילם את עלות התיקון וחוות דעת השמאי חזרו בהיעדר כיסוי מספיק.

4.התובע הביא לעדות את אשתו. ואולם, כמסתבר, אשתו כלל לא ראתה את התאונה. לדבריה, התובע הסיע אותה בסמוך למקום, היא ירדה מהרכב והלכה, אזיי שמעה רעש התנגשות, וחזרה אל התובע שסיפר לה אודות התאונה.

5.התובע טען עוד כי נתבע 2 מסר הודעות סותרות אודות התאונה, וחזר בו מהודיה בתאונה, כאשר כל זאת ידוע לו משיחה שנערכה מסוכנות הביטוח של הנתבעים. ואולם, לא הוצגה כל ראייה לדבר, ומתוך הודעת הנתבע לחברת הביטוח עולה הכחשה נמרצת של גרסת התובע.

6.נתבע 2 העיד לפניי וטען כי רכב התובע הוא שפגע בו מאחור. לדבריו, לרכבו לא נגרם נזק ועל כן לא הגיש תביעה בעניין. באשר לטענת התובע כי כביכול נסע לאחור, הצהיר נתבע 2 כי לא היו דברים מעולם. נתבע 2 הדגיש כי לא נסע לאחור ולא היתה לו כל סיבה לעשות כן באשר ביקש להמשיך בנסיעה ולהגיע למאפיה הנמצאת, לאחר פנייה ימינה, במרחק ממקום התאונה.

7.לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם, אני מעדיף את גרסת הנתבעים על פני גרסת התובע. על פני הדברים לא היתה לנתבע 2 כל סיבה לנסוע לאחור במקום המדובר. טענת התובע היא כי נתבע 2 ביקש "לברוח" מפקק התנועה שהיה במקום, אך אף אם כך היה המצב, לא היתה סיבה לנתבע 2 לנסוע לאחור. יתר על כן, התובע העצים את עדותו בכך שטען להודיה וגרסאות סותרות של נתבע 2, למרות שלא הביא ראיה כלשהי לקיומן של גרסאות אלה. בנוסף, גם העדה מטעמו לא העידה על אופן קרות התאונה עצמה, והעובדה ששמעה את רעש התאונה, אין בה כלל ועיקר כדי לסתור את גרסת נתבע 2.

8.אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום כ"ח טבת תש"ע, 14/01/2010 במעמד הנוכחים.

שאול אבינור, שופט

הוקלד על ידי: איריס עמרם