שלמה נ' בכרמיה ואח'

פסק דין

הוסכם, בדיון של 5/7/11, על מתן פס"ד לפי ס' 79 א' לחוק בתיהמ"ש, בשאלת המחיר שבתמורה לו תוכל המבקשת לרכוש את הדירה , בה היא מתגוררת, מהמשיבים.

המחיר תוחם בהתאם לרצפה ולתקרה שסוכמו במהלך הדיון.

הוגשו טיעונים משלימים בכתב.

להלן עיקרי השיקולים שלאורם החלטתי :

1. הערכת הסיכון המשפטי, הלא קל, שבפני המבקשת. הן מפן המסוימות של הכיתוב ע"ג הסכם השכירות, הן מפן הרשאת החותם להתחייב בעסקת המקרקעין הנדונה, ולחייב בכך המשיבים.

2. חוב דמי שכירות, ככל שקיים, אינו מביא, בנסיבות שהוצגו, לביטול הסכם השכירות. אין להכנס לחישוב החוב בהליך הנוכחי, והוא לא יהווה שיקול בקביעת המחיר. המשיבים יכולים לפעול לגבייתו בדרכים המקובלות. התחשבתי, עם זאת, בקיזוז של חודשים ספורים, שעליו הוסכם.

3. אף אם המניעה לשכלול העסקה לא היתה נעוצה במבקשת, הרי, כחלוף זמן כה רב- אין הצדק למנוע מהמשיבים, לכל הפחות, שיערוך המחיר ההיסטורי, ומניעת הפסד בגין שחיקתו.

4. אם היה ניתן פס"ד הדוחה תביעת המבקשת, בסופו של הליך, המשיבים יכלו לקבל בעבור הדירה סכום הגבוה ,ריאלית, ובשיעור משמעותי, מהתמורה שהוסכמה בשעתו בין הצדדים דכאן. בהסכמה לפשרה שהוסכמה ויתרו המשיבים על הסכוי במישור זה.

5. נראה, על פני החומר, שאנשי המשיבים לא ממש ששו " ללכת לקראת" המבקשת, כאשר העסקה התעכבה והסתבכה, שלא באשמתה, ונראה כי היתה מגמה לנסות ולמנף את הסיטואציה שנוצרה ע"מ לשפר עמדות במישור גובה התמורה, כאשר מחיר הדירה בשוק האמיר. הדבר לגיטימי מהפן העסקי, אך, בעייתי מעט, מפן דיני תום הלב.

לאחר שקלול הנתונים, והערכת הסיכונים, נחה דעתי כי המחיר הראוי להיקבע, לצורך ההכרעה שהצדדים הסמיכוני להגיע אליה, הינו 535,000 ₪.

אין צו להוצאות.

המזכירות תשגר פסה"ד לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, י' תמוז תשע"א, 12 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: