שליחת מכתב המופנה לראש הממשלה ושר הבטחון ובו איום על רצח כאשר המחלוקת היא לעניין הקבלה - פסקדין

א. המערער הורשע בבית משפט קמא באיום בכתב לרצח, עבירה על סעיף 307 לחוק העונשין,
התשל"ז1977- )להלן: חוק העונשין או החוק(.

העובדות, למעשה, לא היו שנויות במחלוקת.

בתאריך 05.04.00 כתב המערער מכתב, הוא ת4/ בתיק זה. המכתב מופנה אל ראש הממשלה ושר
הביטחון אהוד ברק. בצד שמאל של הכותרת נכתב "דחוף והתראה אחרונה".

במכתב מפרט המערער את הסיבה שבשלה הוא פונה אל ראש הממשלה. בקליפת אגוז נציין, כי
מדובר בכך שבנו של המערער, שהיה חייל בזמן מעשה, הוכנס לכלא 4 והמערער סבר כי
הכנסתו לכלא היתה שלא כדין, וגם כי בנו נמק כל רגע בכלא הצבאי.

המכתב מסתיים במילים "אם בקרוב מאוד, ממש בשעות הקרובות לא ישוחרר בני וימצא לו
פתרון נורמלי + פיצויים אני עלול לעשות מעשה טבעי ולרצוח ראש ממשלה, שר, חבר כנסת
וכו' - שבאמת לא יספרו לי שהם עושים משהו במדינה הזו".

המכתב מסתיים במילים "אזהרה אחרונה".

המכתב נשלח בפקס אל: לשכת ראש הממשלה, אהוד ברק.

בסופו של דבר הגיע הפקס למשרד הכתבניות בלשכת ראש הממשלה, ואחת העובדות העבירה אותו
ליחידת הביטחון ורכז הביטחון במשרד ראש הממשלה.

לא היתה מחלוקת על כך, כי הפקס לא הגיע מעולם לידיו של ראש הממשלה אישית או לידיו
של שר כלשהו.

ב. סעיף 307 לחוק העונשין דן באיום בכתב לרצח. בגוף הסעיף נאמר כדלקמן: "הגורם