שלומוב נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה להמשך תשלום תוספת תלויים עבור בנו.

2.לאחר שמיעת טיעוני התובע, ומאחר שמדובר בשאלה משפטית בלבד, הועבר התיק למותב זה למתן פסק דין.

3.התובע מקבל קצבת נכות בשיעור של 100%, ורעייתו מקבלת קצבת נכות בשיעור של 60%. בנם של בני הזוג משרת בשירות סדיר במסגרת ישיבת הסדר, ושולמה עבורו תוספת תלויים במשך 36 חודשים.

4.סעיף 200(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, קובע כי:

"(ג) היו לנכה תלויים שהיו תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:

(1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 שבלוח ט' – 12.5% מהסכום הבסיסי;

(2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 10% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, "ילד" – כהגדרתו בסעיף 238".

בסעיף 238 מוגדר "ילד" כדלקמן:

"ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתמלא בהם אחד מאלה:

(1) לא מלאו להם 18 שנים;

(2) .........

(3) לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה –

(א) בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות ביטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לעניין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים" (ההדגשה הוספה ד.פ.).

לנוכח הוראותיו הברורות של החוק, הקובעות כי לא ניתן לשלם עבור חייל בשירות סדיר תוספת תלויים למעלה 36 חודש, ומאחר שעבור בנו של התובע שולמה תוספת תלויים במשך 36 חודש, נדחית התביעה.

אין צו להוצאות.

ערעור על פסק-דין זה, ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים, לבית-הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, ד' חשון תשע"ד, 8 באוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג עובדים