שלום קריות: חיוב החברה קדישא למכור חלקות קבר בחיים במחיר הקבוע בחוק בעת הפנייה והחלת עקרונות המשפט הצבורי על התנהלותה

"כי- עפר אתה, ואל- עפר תשוב " (בראשית ג' יט).

המוות והחיים שזורים זה בזה. השיבה לעפר כשם הלידה לתוך החיים, על אלה ועל אלה חולש כבוד האדם: בחייו  במותו , זהו גם כבודם של יקיריו. בעל ואישה ,בחייהם, חלקו חיים משותפים, צמודים זה לזו, ראוי במותם ,כך אני סבור, להיות צמודים חלקה בצד חלקה ; זהו הביטוי החיצוני המשקף את הקשרים הפנימיים כבני זוג, בחייהם ובמותם חלקו אותו משכן .

סיפור המעשה:

ביום 7/9/06  הלך אברהם ממן ז"ל לבית עולמו. המנוח הובא למנוחת עולמים ביום 8/9/06 בבית העלמין תל רגב, בגוש  ב'  בחלקה א'  בשורה ט' קבר מס' 1.

בית העלמין תל רגב בחלקו מוחזק ומתופעל בידי הנתבעת( חברה קדישא קרית מוצקין) עמותה המספקת שירותה קבורה לתושבי קרית מוצקין.

התובעת מס' 1היא אשתו של המנוח. תובעים 2 ו- 3 הינם בניו ואילו תובעת מס' 4 היא אימה של תובעת מס' 1.

על פי המתואר בכתב התביעה, פנו התובעים 1 ו-4 באמצעות התובעים 2 ו-3 לנתבעת לשמור חלקת קבר עבור תובעת מס' 1 בסמוך לאישה המנוח וכן לשמור חלקת קבר עבור תובעת מס' 4 אימה של התובעת מס' 1. נציג הנתבעת מר מלול שמעון( להלן: "מלול") הודיע להם שאין כל מקום לדאגה ועד לתום ימי האבל החלקה הצמודה שמורה לתובעת מס' 1. תובע מס' ביקש לברר עלות חלקת קבר בחיים ומר מלול הודיע שהחלקה תעלה כ- 9,300 ש"ח.

ביום 14/9/06 עם תום ימי השבעה,פנה התובע מס' 2 יחד עם קרוב משפחה למשרדי הנתבעת, בבקשה להסדיר את רכישת חלקות הקבר עבור התובעות 1 ו-4. משהגיעו למשרדי הנתבעת התברר כי הם סגורים.  התובע מס' 2 צלצל ושוחח עם מר מלול  שהינו האחראי מטעם הנתבעת .

מר מלול הודיעם שאינו פנוי להיפגש איתם ואין ביכולתו להגיע למקום,תוך כדי שיחה,כך נטען בכתב התביעה, פנה התובע מס' 2 לכיוון החנייה בעודו משוחח עם מר מלול,אז התברר לו שמר מלול משוחח איתו בעודו מסתתר בקרבת מקום.

משהבחין תובע מס' 2 במר מלול, הוא נגיש אליו  יחד עם קרוב משפחתו, אך הלה הודיעם כי אינו פנוי לדבר איתם וכי אין כל דאגה החלקה שמורה לתובעת מס' 1. התובע מס' 2 הודיע למר מלול שהמחיר הנדרש עבור חלקת קבר בחיים, הינו מחיר גבוה ואינו על פי חוק,מר מלול,על פי הנטען בכתב התביעה, התרגז ועזב את המקום.

באותו יום פנו התובעים לרשות הארצית לשירותי דת והתלוננו על תעריפי חלוקת הקבר שהינם בניגוד לקבוע בחוק, פניה זו נותרה ללא מענה ( נספח "ב") לכתב התביעה.

ביום 19/10/06 בחלוף 30 ימים ממועד ההלוויה , גילו התובעים כי באחת מחלקות הקבר הצמודות למנוח נטמן אדם זר. בו ביום, כך נטען בכתב התביעה, פנו התובעים למשרדי הנתבעת. גם הפעם הודיעם מר מלול שאינו פנוי לצורך השלמת רכישת חלקות הקבר וכי אין כל דאגה משום שהחלקה הצמודה עודנה שמורה לתובעת מס' 1.

ניסיונות התובעים ליצור קשר עם מר מלול לצורך הסדרת רכישת חלקות הקבר, לא צלחו; רק ביום 27/10/06 התקיימה פגישה בין תובע מס' 2 בשם התובעים עם מר מלול . במסגרת הפגישה הודיע מר מלול כי ניתן לרכוש חלקת הקבר הצמודה למנוח עבור תובעת מס' 1 במחיר של 9,000 ש"ח וכי עבור תובעת מס' 4 תעלה 9,500 ש"ח.

התובעים פנו למרכז לפלורליזם יהודי של התנועה ליהדות מתקדמת  בבקשה לייצגם בעניין זה. ב"כ התובעים פנתה ביום 1/11/06 למר מלול ביחס למחיר המרבי שרשאית הנתבעת לדרוש בגין חלקת קבר בחיים וכי לכל היותר עבור תובעת מס' 1 סך של 3,220 ש"ח ואילו עבור תובעת מס' 4 4,026 ש"ח. באותה הזדמנות נדרשה הנתבעת לשמור את החלקה עבור תובעת מס' 1 וכן לשמור חלקה סמוכה לתובעת מס' 1 עבור תובעת מס' 4( ראה נספח ג' לתביעה).

הנתבעת השיבה לפניית התובעים באמצעות בא כוחה עו"ד משה טמבור כבר ביום 6/11/06. הנתבעת הודתה שטרם אושר התעריף לאשר את עלות החלקות על ידי וועדת הפנים וכי הנתבעת דורשת את התעריף הנדרש על ידי חברה קדישא חיפה העושה שימוש בבית העלמין תל רגב וכי אין כל חובה לשמור לכל בן משפחה חלקת קבר סמוכה. בין הצדדים הוחלפו מכתבים( ראו נספחים ה' עד ח' לכתב התביעה).

התובעים עתרו בבית המשפט להורות לנתבעת למכור לתובעת מס' 1 חלקת קבר צמודה למנוח בעלות 3,220 ש"ח וחלקת קבר סמוכה עבור תובעת מס' 4 בעלות של 4,026 ש"ח.

כתב ההגנה:

עיינתי עיון היטב בכתב ההגנה. בכתב ההגנה לא הוצגה תשתית עובדתית הסותרת את גרסת התובעים כלל ועיקר. אין בכתב ההגנה הכחשה לפנייה של התובעים כלל ועיקר. כתב ההגנה כולל טענה אחת ביחס למחיר הנדרש. בית העלמין  בצור שלום הוכרז כבית עלמין סגור,וניתן למכור את הקברים הפנויים בבית העלמין הסגור ללא הגבלה במחיר. בית העלמין בתל רגב הוקם והחל לפעול בסוף שנת 2003 ומאז השר הממונה לא פרסם תעריף לבית העלמין של קריית מוצקין בתל רגב. עלות חפירת הקבר וכל הבניה הנדרשת בסך 16,002 ש"ח.

מר מלול לא הגיש כל תצהיר. אם כך בכל הקשור למגעים נותרה עדותם של התובעים שהובאה בתצהירים מטעם  כגרסה היחידה לעניין הפניה ונסיבותיה.