שלבי נ' מלון מצודת דוד

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובע שעבד כצ'קר במלון לפיצוי בגין הפרת הזכות לעבודה בישיבה.

הנתבעת טוענת כי מהות עבודתו של התובע כזו אשר אינה מאפשרת ישיבה בזמן ביצוע העבודה.

העובדות

התובע עבד בנתבעת מתאריך 03/05 – עד 12/09.

התובע עבד מ 06/08-כצ'קר.

התובע הופנה ע"י הנתבע לרופא תעסוקתי עקב תאונת ספורט שאירעה ביום 3.12.2007.

המחלוקת

מה היה סוג והיקף עבודתו של התובע בעמידה מ-06/08 ואילך.

האם היתה לתובע אפשרות בסביבת עבודתו לשבת על כסאות.

האם עבודתו כצ'קר חייבה תנועה.

האם פעלה הנתבעת בניגוד לחוק הזכות לעבודה בישיבה, ואם כן, מה שיעור הפיצוי שיש ליתן לתובע בגין פיצויים שלא תלויים בנזק ובגין פיצויים עונשיים לדוגמא.

מה המשמעות של פניית התובע לראשונה במכתב שנתיים וחצי אחרי תום ההעסקה.

הכרעת הדין

הזכות לעבודה בישיבה המעוגנת כיום בחוק הזכות לעבודה בישיבה התשס"ז – 2007. לעניין זה פסק כב' בית הדין הארצי :

"2. הזכות לעבודה בישיבה מתחייבת מתוקף הערכים החוקתיים של כבוד האדם העובד, האוטונומיה האישית והשמירה על חייו וגופו של האדם באשר הוא אדם. הזכות לישיבה בעבודה נמנית על זכויות המגן הראשוניות של העובד כזכות חוקית, קיומית ומובנת מאליהָּ, הבאה לענות, בין היתר, על צרכיו הפיזיולוגיים-ארגונומיים והבריאותיים של האדם העובד במקום העבודה.

לפי הוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה, נדרש המעביד להעמיד לרשות העובד מושבים מתאימים וראויים במקום העבודה באופן שביצוע העבודה יתאפשר בישיבה. בד בבד חובה על המעביד להעמיד לרשות העובד מושבים לשם מנוחה סבירה בעת ההפסקה. לא תישמע טענת הגנה של המעביד כי יצא ידי חובתו במתן אפשרות ישיבה לעובד במהלך עבודתו, בכך שהעמיד לרשותו מקום ישיבה בהפסקה. מדובר בחובות נפרדות החלות על המעביד, אותן עליו למלא כלפי העובד, כל אחת בפני עצמה.

סעיף 2 לחוק מקים חזקה שבדין לפיה, ביצועה הרגיל של כל עבודה מאפשר ישיבה. נטל השכנוע בדבר הפרכת החזקה מוטל על המעביד.

טענת הגנה של המעביד לפיה "ביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה" תפורש בצמצום. בתוך כך, יש לדחות גישה פרשנית לפיה חוק הזכות לעבודה בישיבה חל על עובדים "מוחלשים" בלבד. בחינתה של טענת ההגנה של המעביד תיעשה בשים לב לנסיבות המקרה הנדון, באיזון כלל השיקולים הנדרשים לעניין ובהם שיקולים של סבירות, מידתיות והאותנטיות שבטענה; ובחינה לפי אמות מידה אובייקטיביות; לרבות המקום והזמן של ביצוע העבודה. סעיף 3 לחוק מטיל על המעביד חובה סטטוטורית נוספת ומצטברת של חזקה חלוטה בדבר העמדת מקומות מושב לרשות העובדים בהפסקה. חובה זו היא מנדטורית בכל סוג של עבודה במקום העבודה, מבלי שתקום בצידה טענת הגנה למעביד.

הפרת הוראותיהם של סעיפים 2 ו-3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה, מקימה תרופות וסעדים