שכירות משנה בנכס משותף

1.         המבקש והמשיב הם רופאים, שביחד עם רופא נוסף, ד"ר צבי כהן, התענינו בתחילת שנת 2004 בשכירת מקום להפעלת מרפאה פרטית, כל אחד בתחומו.

            ביום 17.2.04 חתם המשיב על הסכם שכירות לשכירת בית ברחוב סוקולוב 81 רמת השרון (להלן - המושכר) עם בעליו, שמואל כץ (נספח א' לתגובת המשיב, להלן - הסכם א').

            על פי ההסכם, הורשה המשיב (סעיף 17.3 להסכם) "לאפשר לרופאים... להשתמש במושכר במהלך תקופת השכירות, מבלי שהדבר יפגע בכל ההתחייבויות והתנאים שהשוכר נטל על עצמו על פי הסכם זה...".

            שלושה ימים לאחר מכן, ביום 20.2.2004 חתם המשיב על הסכמי שכירות המתייחסים לאותו מושכר עם המבקש ועם ד"ר כהן (נספחי ב' לתגובה, להלן - הסכמי ב').

2.         הסכמי ב' הסדירו, בין השאר, את חלוקת השימוש בחדרי המושכר בין השלושה בהתאם למועדים שנקבעו ואת ההשתתפות בהוצאות, הן בהוצאות החד פעמיות שנדרשו לשיפוץ המושכר והתאמתו למרפאה, כולל רכישת ציוד וריהוט, והן בהוצאות השוטפות של דמי השכירות והתשלומים השוטפים.

            באופן עקרוני, נקבעה חלוקה שווה של תשלום כל ההוצאות (החד פעמיות והשוטפות), למעט הוצאות מסוימות.

            נקבע, כי תשלומים אלה יבוצעו על ידי המבקש וד"ר כהן לידיו של המשיב.

3.         תקופת השכירות שנקבעה בהסכם א' היתה לשנתיים, מיום 1.3.04 ועד ליום 28.2.06, עם שתי תקופות אופציה, האחת - מיום 1.3.06 ועד ליום 28.2.07, השניה - מיום 1.3.07 ועד ליום 28.2.08 (סעיף 5).

            תקופת השכירות שנקבעה בהסכמי ב', לעומת זאת, היתה לשנתיים הראשונות, עם תקופת אופציה של שנה אחת בלבד (סעיף 4).

4.         השלושה פעלו על פי המוסכם, שיפצו את המושכר, רכשו ציוד וריהוט, והחלו בהפעלת מרפאה, כל אחד בחדר ובמועדים שהוקצו לו.

            יודגש ויצוין, כי כל אחד מהשלושה קיבל לקוחות נפרדים, גבה תשלום בנפרד, ולא היתה כל חלוקה ברווחים (המבקש, עמ' 3 לפרוטוקול).

5.         במועד כלשהו, במהלך השכירות, התגלע סכסוך בין המבקש ובין המשיב.

            כל אחד מהצדדים מאשים את רעהו בפרוץ הסכסוך.

            לצורך ההכרעה הנדרשת כאן, אין כל צורך להידרש למחלוקת זו שבין הצדדים.

            העיקר הוא, שהמשיב פנה ביום 10.12.06 למבקש, הודיעו על " אי חידוש הסכם השכירות", וביקשו לפנות את המושכר בתום תקופת האופציה, ביום 1.3.07 (נספח ד' לתגובה). במכתב מאוחר יותר של ב"כ המשיב למבקש, מיום 25.2.07, הסכים המשיב לתת למבקש " לפנים משורת הדין" ארכה לפינוי המושכר, עד סוף אפריל 2007.

6.         המבקש סירב לפנות את המושכר.

            לטענתו, תקופת השכירות שלו בהסכם שלו עם המשיב צריכה לחפוף לתקופת השכירות של המשיב עם בעל המושכר כץ, ומכיוון שביחסים שבין המשיב ובין כץ הופעלה תקופת האופציה השניה, הרי שתקופת השכירות שלו (של המבקש) צריכה להסתיים אף היא ביום 28.2.08.

7.         בתובענה זו ביקש המבקש, ככל הנראה, להקדים תקופה למכתו של המשיב, והוא עותר לסעד שיצהיר, כי הוא " זכאי להמשיך ולהחזיק בחלקו במרפאה.... עד ליום 28.2.08, ולאסור על המשיב או מי מטעמו, לפנות את המבקש מן המרפאה...".

            המשיב מתנגד למתן הסעד המבוקש, ולטענתו תקופת השכירות של המבקש הסתיימה עם תום תקופת האופציה שבהסכמי ב', לאמור: ביום 1.3.07, ועל כן על המבקש לפנות את המושכר.