שיפרין נ' עירית חדרה ואח'

פסק דין

1.עסקינן בהמרצת פתיחה במסגרתה מבקש המבקש להצהיר כי הקנס בגין 3 דוחות חניה ששלחו לו המשיבות התיישן ולכן אין לגבותו.

2.בתגובתן טענו המשיבות תחילה כי יש לדחות התובענה על הסף מחוסר סמכות עניינית, אך בסופו של דבר חזרו בהם מטענו זו והתנהל דיון לגופו של עניין.

3.מדובר ב- 3 דוחות חניה כדלקמן:

א.דו"ח א' – מיום 12.12.03, שמספרו 18694463, שסכום הקרן בו 100 ₪.

ב.דו"ח ב' – מיום 27.6.04, שמספרו 21402862, שסכום הקרן בו 100 ₪.

ג.דו"ח ג' – מיום 28.7.04, שמספרו 2248006, שסכום הקרן בו 100 ₪.

4.טוען המבקש כי הוא לא קיבל אף אחד מהדוחות.

הוסיף וציין המבקש כי דו"ח א' נשלח ל- "שרין מרק", בעוד ששמו המלא הוא "שיפרין מרק".

את הדו"ח השני הוא לא קיבל.

הדו"ח השלישי נשלח למושב חיבת ציון רח' עדי, בעוד שי שלו שם ת.ד. 49.

5.עוד הוסיף וציין המבקש כי באותם מועדים הכתובת הרשומה שלו במשרד הפנים לא היתה מעודכנת, והיתה רשומה עדיין הכתובת הישנה שלו בבני-ברק (עמ' 1 לפרו' ש' 18).

6.כן ציין המבקש כי אחד מהדוחות נשלח כשהיה בחו"ל (הגיש תדפיס כניסות ויציאות במשרד הפנים), ודו"ח אחר כשהיה במילואים.

7.מן העבר השני טוענת ב"כ המשיבים (עמ' 1-2 לפרו'), בצירוף אסמכתאות ואישורי מסירה כדלקמן:

א.את הודעת הקנס שולחים לפי הכתובת שבמשרד הרישוי.

ב.את הדרישות התקופתיות שולחים לפי הכתובת במשרד הפנים.

ג.כך למעשה מבצעים עימות או הצלבה בין הכתובת שבמשרדי הרישוי לבין הכתובת שבמשרד הפנים.

ד.יש רישומים לגבי דואר רשום יוצא, ורק אם הדואר הרשום חוזר, הוא נרשם. היינו – במידה ולא נרשם דבר כי אז המסקנה שמקבל הדו"ח או מי מטעמו קיבל את הדואר הרשום.

ה.דרישה תקופתית לדו"ח הראשון נשלחה למבקש ביום 26.5.06. הדרישה נשלחה לכתובת הרשומה במשרד הפנים ברח' הרצל 88 בני-ברק, אולם דואר זה חזר בנימוק כי "העתיק מגוריו למקום לא ידוע".

ו.דרישה תקופתית לדו"ח השני נשלחה למבקש ביום 23.9.05 לכתובתו ברח' עדי במושב חיבת ציון, ודרישה זו לא חזרה. לאחר מכן נשלחה לו דרישה נוספת ביום 21 בחודש מרץ 2007, כשחזר עם נימוק של "לא נדרש" הגם שנשלחה לכתובת הרשומה שלו במשרד הפנים ברח' אופקים 1/5 נשר.