שינוע ציוד לוגיסטי נ' א.פ.י.ד. טכנולוגיה בע"מ ואח'

פסק דין

1.תביעה כספית בסך 60,307 ₪ שעניינה הסכם להשכרת מלגזה בשכירות משנה ונזקים שנגרמו למלגזה, לפי הנטען.

כללי

2.התובעת עוסקת בשיווק, מכירה והשכרה של ציוד לוגיסטי, לרבות מלגזות.

3.לפי העדויות מטעם התובעת, היא שכרה מלגזה מחברת אסיף, תוך שניתנה לה רשות להשכיר את המלגזה בשכירות משנה. אחת המלגזות שהושכרו היא המלגזה מושא התובענה (להלן: המלגזה).

4.ביום 30.11.08 נחתם הסכם שכירות בין הצדדים, לפיו הנתבעת שכרה מהתובעת מלגזה 7 טון ל- 3 חודשים החל מיום 3.12.08.

5.לטענת התובעת, נותר חוב בגין דמי השכירות וכן בגין נזקים שנגרמו למלגזה.

6.מטעם התובעת העידו מנהלהּ, מר משה בוציאן, מנהלה של אסיף, מר שמואל בנימיני, וכן השמאי מר אורי נוימן.

מטעם הנתבעים העיד הנתבע.

7.המחלוקות בין הצדדים הן אלו: האם נותר חוב בגין דמי שכירות, האם הנתבעת חייבת לשלם בגין נזקים נטענים שנגרמו למלגזה (שבר באחת השיניים וצמיג), האם הנתבעת חייבת בתשלום בגין הימים בהם המלגזה הושבתה עד לתיקון הנזקים ואחריותו האישית של הנתבע.

דיון

8.אציין כי באופן כללי, בנושאים שבהם היו מחלוקות עובדתיות, העדפתי את עדותו של בוציאן על פני עדותו של הנתבע. עדותו של הנתבע נגדה מסמכים כתובים (כך באשר למצב בו המלגזה התקבלה או באשר לגובה דמי השכירות) והוא אף חזר בו מחלק ממנה (בנושא דמי השכירות, ובנושא ההסבר לדברים שאמר למר בנימיני – עמ' 18 ש' 11).

דמי השכירות

9.התובעת הציגה את הסכם השכירות לפיו דמי השכירות בגין המלגזה הועמדו על סך חודשי של 8,500 ₪ בצירוף מע"מ.

לטענת התובעת, הנתבעת לא שילמה את דמי השכירות בגין חודש השכירות האחרון, 3/09, סך של 8,500 ₪ בצירוף מע"מ, כלומר: סך כולל של 9,818 ₪ המשוערך לסך של 10,920 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

10.בכתב ההגנה, הנתבעים טענו כי הסכום החודשי, 8,500 ₪, הוסף על ידי התובעת לאחר חתימת ההסכם. בפועל, הוסכם בין הצדדים כי דמי השכירות יהיו בשיעור 10% מעבר לסכום בו תחויב התובעת בגין שכירות המלגזה.

לפי עדותו של הנתבע, מחיר השכירות אמור היה להיות 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, ועל כן, הנתבעים זכאיים לקזז את ההפרשים ששילמה מעבר לסכום זה.

בנוסף, הנתבעים העלו בסיכומיהם טענות באשר לזכאותה של התובעת לדמי שכירות, נוכח העובדה שאינה הבעלים של המלגזה, וכן נוכח תקופת ההסכם (שלושה חודשים בלבד, כאשר התביעה היא לדמי שכירות בגין החודש הרביעי, קרי, 3/09) והעובדה שאין ראיות באשר למועד החזרת המלגזה.

11.דין התביעה ברכיב זה להתקבל בחלקה.

גובה דמי השכירות: הוצג הסכם חתום על ידי הצדדים. מנהל התובעת, מר בוציאן, לא עומת כלל בחקירתו הנגדית עם הגרסה לפיה הוסכם על דמי שכירות בשיעור שונה, או כי ההסכם נחתם "על החלק" ושיעור דמי השכירות התווסף בדיעבד. יתר על כן, בחקירתו הנגדית, הנתבע חזר בו מהטענה בכתב ההגנה, לפיה דמי השכירות שסוכמו היו בשיעור שונה מהרשום בהסכם (עמ' 15 ש' 7 – 8). למעלה מהצריך, הנתבע הודה כי במשך שלושה חודשים שולמו דמי שכירות בדיוק לפי הרשום בהסכם, עובדה שיש בה כדי להעיד שאכן אלו היו דמי השכירות המוסכמים (עמ' 15 ש' 15 – 16). לפיכך, אני קובעת כי שיעור דמי השכירות היה כפי שרשום בהסכם.