שייך מוחמד נ' לסמן ואח'

החלטה

עיינתי בבקשה ובתגובה. מן הראוי להבהיר המסגרת בה עסקינן ולהוסיף מס' הנחיות:

1. ראשית ביחס לטענת הסמכות העניינית, נכון שסמכותו של ביה"ד לשכירות הנה לדון בתביעות לפי פרק ה' של חוק הגנת הדייר, שעניינן בביצוע חיובי שירותים ותקונים.

אולם התביעה כאן אינה לחייב את בעל הבית בביצוע תיקונים בהם הוא חייב בחוק. לו זו התביעה אכן היה מקום להעבירה לביה"ד לשכירות (וממילא היתה נידונה בפני כביה"ד לשכירות). התביעה הינה לסעד כספי בעלות של תיקון נזקי רטיבות בתוך הדירה, בעילות חוזיות ונזיקיות, מן הטעם שבעל הבית הפר חובתו שבדין כלפי המבקש – התובע כדייר מוגן לבצע התיקונים הדרושים להחזקת הבית במצב תקין וראוי לשימוש. זאת כאמור בסע' 68 לחוק הגנת הדייר ותקנות הגנת הדייר (החזקת הבית ותיקונים). עקב הפרת החובה, כך הטענה, נגרמו נזקי הרטיבות בתוך הדירה (ודוק: תיקונים בחלקי הבית שבשימושו היחודי של הדייר – הוא עצמו חב בהם במלואם לפי סע' 68. הילוכה של הטענה הנה שעלות זו היתה נחסכת לו מלא בעל הבית חובתו).

עוד אזכיר למען שלמות התמונה, כי תיקונים שחב בהם בעל הבית – על הדייר המוגן החובה להשתתף במחציתן, כפי חלקו היחסי.

מכל מקום אין ממש בטענת היעדר הסמכות העניינית וזו נדחית.

2. אני מורה על העברת התיק לסדר דין רגיל מכוח סמכותי לפי תק' 214יב לתקנות סדר הדין האזרחי. חרף סכום התביעה , מדובר במסכת הנמשכת שנים, הדחיפות כתביעה כספית אינה עולה על תיקים אחרים , אין לה השפעה על הציבור וכולה נעוצה במערכת היחסים שבין בעלי הדין עצמם. מאידך כרוכים בתביעה עניינים שבמומחיות ומחלוקות צפויות בעניינים אלה, הן ביחס לגובה הנזק שבתוך הדירה, והן ביחס להפרת החובה נטענת ובאלו תיקונים היתה כרוכה מצד בעל הבית מחד, ומצד נתבעים 2-3 מאידך. סדר הדין הרגיל מתאים יותר לגופו לניהול תביעה מעין זו.

3. ביחס לטענה בדבר היעדר היריבות והסילוק על הסף: לו בהתדיינות בביה"ד לשכירות עסקינן , יכול והיה ממש בתגובתו של ב"כ התובע, שכן בהגדרת "בעל הבית" בחוק הגנת הדייר סטה המחוקק מן הבעלות הקניינית. עם זאת גם שם אין מדובר בכלל של ברזל, ומכל מקום משעה שמדובר בתובענה כספית , נראה שראוי להורות על תיקון התביעה על דרך צירוף בעלת הנכס (לפי הנטען) כבעל דין דרוש. סביר שניתן יהא לייתר בהסכמה מי מן הנתבעים, נתבע 1 או רעייתו, עם הגשת כתב הגנה מתוקן. מכוח הסמכות הנתונה בתק' 24 לתקנות סדר הדין האזרחי אני מורה על צירוף הגב' אילנה לסמן כנתבעת נוספת. לשם כך אני מורה על הגשת תביעה מתוקנת, באותו נוסח ועילות כאשר השנוי נוגע כאמור להוספת הגב' לסמן. כתב תביעה מתוקן, סדר דין רגיל כאמור, יוגש בתוך 15 יום. המועד להגשת כתב ההגנה לנתבעים כולם יחל מרגע המצאת כתב התביעה המתוקן (ממילא סביר שיצוגה של הגב' לסמן והנתבע 1 יהא משותף). אין כל מקום לסילוק על הסף שהנו סעד קיצוני, אלא יש להורות על תיקון התביעה כאמור על דרך הוספת בעל דין דרוש. יצוין כי לאור המצוין בדבר הסטיה מן הבעלות הקניינית בהגדרת "בעל הבית" אין גם מקום לטענה כאילו מתחילה לא היה מקום לתביעת הנתבע 1, ואין מקום לדרישת הוצאות בעניין ספציפי זה. כך גם אם בהסכמה יושג הסדר בהמשך מכוחו קנויה היריבות (להבדיל מהסכמה לתוכן הטענות לגופן) כלפי הגב' לסמן, ומתייתרת נוכחות הנתבע 1.

4. אין צו להוצאות כלפי מי מהצדדים, לאור התוצאה המעורבת.

מזכירות : לשנות כותרת התיק לסדר דין רגיל.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ד, 18 מאי 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: