שטרק ואח' נ' רשת הריבוע הכחול ואח'

החלטה

פסה"ד יינתן בסוף היום ויישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום כ"א טבת תש"ע, 07/01/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

פסק דין

התובע הינו אביו של הקטין אייזיק שטרק קטין בן 13 אשר ביקש להיכנס עם חבריו למרכול רשת הריבוע הכחול ביישוב אבן יהודה. הקטין נשא בידיו סקטבורד (גלגשת) וביקש להיכנס עימו לתוך המרכול. מר ניסים עסיס עד ההגנה, שימש כאיש ביטחון בכניסה למרכול התריע בפני הקטין כי אין להיכנס עם הסקטבורד לתוך המרכול.

לגרסת התביעה, איש הביטחון מר עסיס הורה לו להניח את הסקטבורד "בבוטקה" שלו לשמירה עד שיסיים את קניותיו. משסיים את קניותיו ובא לאסוף את הסקטבורד הבחין הקטין כי זה נעלם. עילת התביעה נסבה על רשלנות השומר ועל הוראותיו שלא להיכנס עם הסקטבורד למרכול.

הן הנתבעת רשת הריבוע הכחול והן צד ג' כפיר שמירה וביטחון בע"מ המספקת את שירותי השמירה לרשת הריבוע הכחול מכחישים כל אחריות לאירוע. לטענתם, אין איש הביטחון משמש כשומר חפצים וכי מעולם לא ניתנה הוראה כזו או אחרת לקטין אלא נאמר לו באופן חד משמעי כי אסור לו להיכנס עם הסקטבורד למרכול, הקטין השתמש בשיקול דעתו ובמקום להימנע מלהיכנס בחר להשאיר את הסקטבורד מחוץ למרכול על דעת עצמו בלבד.

לאחר ששמעתי את הצדדים, אני סבורה כי אכן אין איש הביטחון מהווה שומר חינם או שומר בשכר על חפציהם של באי המרכול. יחד עם זאת, רשת הריבוע הכחול כמי שחפצה להכניס את באיה למרכול על מנת לאפשר להם לבצע את קניותיהם בבטחה, עליה לאפשר סידור נוח להשארת חפצים אותם לא ניתן להכניס למרכול. במקרה זה, גם אם אקבל את גרסתם של הנתבעים כי השומר לא הורה בשום צורה ואופן לקטין להשאיר את הסקטבורד במקום שהושאר, הרי גם אז סבורני שהאחריות על השומר למנוע מהקטין להשאיר את הסקטבורד בפתח החנות. מר עסיס ברוב הגינותו העיד, כי לא אמר דבר לקטין על אף שראה אותו משאיר את הסקטבורד בסמוך לפתח המרכול.

יוער, כי הקטין או חבריו לא הובאו לעדות, גרסת התביעה באשר לעובדה כי השומר הורה לקטין להשאיר את הסקטבורד "בבוטקה" לא הוכחה. מנגד, העיד השומר כי אין מדובר "בבוטקה" לשמירת חפצים אלא בארון בידוק קטן שם מתבצעת בדיקת החפצים, וארון זה אינו משמש בשום צורה ואופן לשמירת חפצים.

על אף העדר התייצבות הקטין וחבריו לעדות, בחר התובע אביו של הקטין להמשיך בראיות מאחר ולטענתו הקליט את השומר בשיחה עימו והסתמך על תמלול השיחה. עיינתי עיין היטב בתמלול השיחה, בשום מקום לא מודה השומר מפורשות כי הוא זה שהורה לקטין להשאיר את הסקטבורד בחוץ. יחד עם זאת, מתמליל השיחה עולה כי השומר היה מודע לכך שהקטין שם את הסקטבורד בארון הבידוק שמכונה "בוטקה", וכנראה לא שם ליבו כי ילד אחר בא ונטל את הסקטבורד ולא הקטין עצמו (לעניין זה ראה עמ' 5 לתמליל החל משורה 8 ועד השורה 19).

באשר לשאלת הנזק, לטענת התביעה מדובר בסקטבורד יקר באופן מיוחד שעלותו כ-2,000 דולר, סקטבורד זה ניתן כמתנת בר-מצווה לקטין ועליו היו חתימות של אלוף בארה"ב. נטען ע"י התביעה כי לסקטבורד זה ערך רגשי רב. סבורני, שככל שיאדיר התובע בערכו של הסקטבורד שאבד - כך יגדל האשם התורם של התובע. אכן, אין מדובר בשומר חפצים של רשת הריבוע הכחול או של חב' האבטחה, וגם אם התרשלו הנתבעות באי מציאת הסדר נאות לשמירת החפצים או באי מתן הוראות ברורות שלא להשאיר חפצים יקרי ערך בסמוך למרכול, קיים אשם תורם נכבד של התובע בהשאירו חפץ יקר ערך בייחוד ערכו הרגשי לקטין כמתנת בר-מצווה.

לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב באשם התורם הכבד של התובע, אני מורה כי שתי הנתבעות יישאו בחלקים שווים בנזקו של הקטין שעל פי הערכתי בניכוי האשם התורם הינו 2,000 ₪.

הנתבעת תישא ב-1,000 ₪ וצד ג' (כפיר) יישא ב-1,000 ₪ נוספים. כמו כן, יישאו הנתבעות במשותף בהחזר האגרה של התובע בסך 83 ₪, ובהוצאות הליך זה בסך 250 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום ולאחר מכן יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לצדדים עם אישור מסירה.

ניתנה והודעה היום כ"א טבת תש"ע, 07/01/2010 בהעדר הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה