שטרן נ' מיבר - פסקדין

פסק דין

פתח דבר

בפניי תביעה כספית לתשלום חוב על סך 1134 ₪ (634 ₪ בעבור החוב בצירוף הצמדה ו- 500 ₪ בעבור עוגמת נפש והוצאות) בגין אי תשלום בעבור מכירת פרחים שמכר התובע לנתבע.

העובדות הדרושות לעניין

התובע, בעל חנות "תלתן" למוצרי נוי ומתנות במדרחוב העיר צפת (להלן: "התובע").

הנתבע, תושב העיר צפת, אחיה של בעלת המלון אליו סופקו חלק מן הפרחים נשוא/ התביעה (להלן: "הנתבע").

לטענת התובע, החל מיום 29.4.07 ועד ליום 24.2.09 מכר פרחים למלון מרכזי (להלן:"המלון") בשווי 914 ₪, כפי העולה/ מדף "חיוב הלקוח בהקפה" שצירף התובע לתביעתו). אולם חרף האמור, במשך כל התקופה הנ"ל לא קיבל התובע תמורה בגין הפרחים שמכר.

הוסיף התובע וטען, כי ביום 18.4.07 סעד התובע ביחד עם משפחתו בחדר האוכל במלון, בעבור סעודה זו קוזז החוב בעבור מכירת הפרחים ב 400 ₪ כך שתשלום יתרת החוב עומד כיום על 514 ₪.

ביום 12.7.2010 פנה התובע לנתבע בדרישה כתובה לתשלום יתרת החוב על סך 514 ₪, ומשלא נענתה דרישת התובע, הוגשה התביעה דנן.

טענות הצדדים

טענות התובע

התובע מרכז טענותיו כנגד הנתבע באשר לתשלום החוב. לטענת התובע, הנתבע רכש בתקופה המדוברת פרחים "בהקפה" ולא שילם בעבורם.

בנוסף לטענת התובע הזמנות הפרחים נעשו באופן אישי אל מול הנתבע (ראה: פרוטוקול הדיון מיום 2.6.2011 פיסקה 3), כך למשל הוזמנו פרחים כהזמנה אישית ליישוב יסוד המעלה.

מוסיף וטוען התובע כי הנתבע הבטיח לו אין ספור פעמים (כלשונו) כי הוא עצמו ישלם את החוב, דבר שלטענת התובע לא נעשה בפועל.

טענות הנתבע

בכתב הגנתו מכחיש הנתבע מכל וכל כי הוא זה אשר חב לתובע את תמורת הפרחים נשוא תביעה זו.

לטענת הנתבע, התובע סיפק את הפרחים למלון ולאולם האירועים אשר בצמוד אליו, ומעולם לא סיפק באופן אישי פרחים לנתבע ומכאן כי טוען הוא להעדר יריבות.

בנוסף, מאשר הנתבע את האמור בכתב התביעה בכל הנוגע לסעודה אשר סעד התובע יחד עם משפחתו בחדר האוכל במלון, דבר שלטענתו מעיד כי מי שנושא בחוב הינו המלון ולא הוא, וכדברי הנתבע בכתב הגנתו "הוא לא אכל אצלי בבית".

לטענת הנתבע, המלון מופעל על ידי חברה בשם א.מ. מלונות בע"מ ובאם קיימת עילת תביעה הרי שהיא צריכה להיות מופנית כלפי חברת הניהול.

לאור העדר זהות החייב וכפירתו בחוב, מבקש הנתבע למחוק את התביעה.