שטיגליץ נ' עיריית תל-אביב - פסקדין

פסק – דין

הערעור

1.ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום תל-אביב יפו (כב' השופט א. גולדין) מיום 7/11/13, לפיו הורשע המערער בעבירה של החניית הרכב במקום בו החנייה אסורה בניגוד לתמרור אין עצירה, לפי סעיף 6(א)(2) לחוק העזר לתל-אביב יפו (העמדת הרכב וחנייתו), התשמ"ד-1983, והושת עליו קנס בסך 400 ₪.

עובדות שאינן שנויות במחלוקת

2.המערער אינו חולק על כך שביום 18/10/12 בשעה 20:39 החנה את רכבו ברח' דיזנגוף 221 בתל-אביב, שבו מוצבים שני תמרורים המסדירים את החנייה והעצירה במקום, כדלקמן: תמרור מספר 433 בלוח התמרורים –

שזו הוראתו הרלבנטית: "אסורה כל עצירה וחנייה של רכב בדרך בצד שבו הוצב התמרור ...".

מתחת לתמרור 433, מוצב תמרור 439 – שעניינו מסר שלגביו אין תמרור בלוח התמרורים – בזו הלשון:

"18 מטר

פרט להעלאת

והורדת נוסעים

בימי א' עד ו'

מ – 07:30 עד 08:30

ומ – 13:00 עד 17:00

בלבד".

משמעות תמרור 439 היא: "הוצב התמרור מתחת ובצמוד לתמרור אחר – יחול האמור בו כתוספת לתמרור שמעליו".

המחלוקת

3.המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בהשפעת המילה "בלבד" על פרשנות הוראתם המשולבת של התמרורים 433 ו-439.

הכרעת הדין של בית משפט קמא

4.בית משפט קמא קבע בהכרעת הדין כי הכיתוב בהוראת תמרור 439, הקובע כי בהוראת תמרור 433 לפיה "אין עצירה", "מחייב לאורך 18 מטר, זאת פרט להעלאת והורדת נוסעים בשעות שצויינו בתמרור, דהיינו 07:30 עד 08:30 ומ-13:00 עד 17:00, רק בשעות אלו בלבד מותר לחנות שם לצורך העלאת והורדת נוסעים. ובכל השעות האחרות של היממה אסורה החנייה והעצירה שם באופן מוחלט, על פי התמרור, כך קובע התמרור, העברית היא ברורה ופשוטה ואין צורך בפירושים נוספים לכך".

טענות המערער