שחר נ' הפניקס חב' לביטוח בע"מ ח.צ 520023185

החלטה

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופטת נסרין עדוי) מיום 26.11.10, לפיה התירה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בדבר נכותו הרפואית של התובע, על ידי מינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי. המשיבה מתנגדת לבקשה.

כעולה מההחלטה ומהמסמכים שצורפו, הבסיס לקביעת הערכאה הדיונית היה פניה לחדר מיון מיום 14.1.07 שבה נרשם: "נפל במדרגות ביתו. נחבל שוב במרפק שמאל. מוכר למחלקה מאשפוז קודם עקב שבר במרפק". אין חולק, שתעודת חדר המיון לא הוצגה בפני הועדה הרפואית של המל"ל. המבקש/ התובע טוען שמדובר ברישום מוטעה, וכי הוא לא נפל בביתו באותו יום ולא נחבל, אלא באותו יום התייצב לניתוח שנקבע מראש. כל המסמכים הרלבנטיים, לרבות סיכום האישפוז מיום 14.1.07 עד 16.1.07 עמדו בפני הועדה הרפואית, ולכן אין בסיס להחלטה על הבאת ראיות לסתור. המשיבה טוענת שאכן היתה נפילה נוספת ופגיעה במרפק שמאל ביום 14.1.07. זה מבסס את טיעוניו על עובדות נוספות, וזו מבססת את טיעוניה על עובדות נוספות.

אני מקבל את דעתה של המשיבה, שאין מקום שערכאת הערעור תחליט בשאלה העובדתית האם היתה נפילה נוספת ופגיעה במרפק שמאל ביום 14.1.07. מעיון בהחלטת הערכאה הדיונית, וגם בדיון שנערך בפניה, עולה שהיא לא שמעה ראיות בענין זה ולא הכריעה שאכן היתה נפילה נוספת. לשיטתה, די היה באפשרות לכאורה, כדי להצדיק מינוי מומחה וסתירת ממצאי הועדה ה הרפואית.

הצעתי לצדדים דרך להכרעה בבקשה, אבל לא היתה לכך הסכמה הדדית.

אין די בטענה בדבר נפילה נוספת שלא הובאה בחשבון על ידי הועדה, כדי להצדיק הבאת ראיות לסתור. הבאת ראיות לסתור היא חריג שצריך להתקיים רק על בסיס קביעה עובדתית ברמה מספקת. אם לא היתה נפילה נוספת, אין הצדקה למינוי מומחה ולהבאת ראיות לסתור, אף אם הרישום בחדר המיון לא הובא בפני הועדה. אם היתה נפילה נוספת, יש בכך כדי להצדיק הבאת ראיות לסתור, שכן אין ספק שעובדת הנפילה הנוספת לא עמדה בפני הועדה הרפואית. צריך איפוא לברר ולקבוע, האם היתה נפילה נוספת. בירור עובדתי כזה לא נעשה, ויש לעשותו, קודם להכרעה בשאלת הבאת ראיות לסתור, ולא אחריה. כמובן, בית המשפט יקבע עובדה זו על פי הראיות שיובאו בפניו, ואם ימצא לנכון למנות מומחה רפואי לבירור היבט כלשהוא של השאלה העובדתית הזו, יעשה כך בגדר סמכותו. להסיר ספק, אני דוחה את טענת המשיבה שמדובר במחלוקת מלאכותית ומדומה, שהרי מול התובע עומדים מסמכים רפואיים. מסמכים רפואיים אינם תורה למשה מסיני, ואם הבנתי נכון, בן אנוש הוא שכתב אותם, ואין להם עדיפות מוחלטת על עדותו של התובע, ללא צורך בעדות מי שכתב אותם, וללא בחינת מהימנות גירסאות שני הצדדים, הן על פי עדויות אלה והן על פי כל הראיות הסובבות.

לפיכך, אני מקבל את הבקשה לרשות ערעור, דן בבקשה כבערעור, מקבל את הערעור ומבטל את החלטת בית המשפט קמא מיום 26.11.10. התיק יוחזר לבית המשפט קמא על מנת שיברר ויקבע האם התובע נפל בביתו ונפגע במרפק שמאלך ביום 14.1.07, ואם יקבע שכך אכן היה, יתיר הבאת ראיות לסתור וימנה מומחה כפי שעשה בהחלטתו המבוטלת.

המשיבה תשלם למבקש הוצאות המשפט בסך 4,640 ₪, ללא קשר לתוצאות. העירבון שהופקד יוחזר למבקש.

ניתנה היום, א' אדר ב תשע"א, 07 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: