שחאדה נ' אבו ראס

החלטה

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש קמא מיום 24/12/2013 (כב' השופט י. סוהיל) במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לעיין ולהעתיק מסמכים.

2.מעיון בבקשה שבפניי ,כמו גם בבקשה שהוגשה בפני בימ"ש קמא ,נכון להוסיף כי המבקש עתר שהמשיב יציג את תלושי שכרו ופרוט מלוא הכנסותיו ,בתקופת ההלוואה המוכחשת והעומדת בבסיס תביעת המשיב.

3.לאחר עיון ובחינה אני רואה לדחות את הבקשה ללא צורך בקבלת תגובה;

4.ההשגות בבקשה מכוונות ,על צד העיקר ולמעשה, כנגד סבירות החלטות בימ"ש קמא, בדרך ניהול ההליך שבפניו וקביעותיו באשר לגדרי השאלות והתיעוד הרלבנטיים להכרעה בו.

התערבות ערכאת הערעור בהחלטות שכאלה צריך ותעשה רק במקרים חריגים, כשהמבקש דנן לא הוכיח כי עניינו בא בגדר חריגים אלו.

5.קביעת המחוקק בצו, לפיו העניינים המנויים בפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי כלל אינם נושא להליך ערעור (אם כי החלטות הנוגעות לעיון וגילוי במסמכים, כבענייננו, הוחרגו מתכולת הצו), יש בה לשמש גם היא קנה מידה בענייננו.

6.נוסיף כי בימ"ש קמא ראה בענייננו את בקשת הגילוי והעיון שבדיון, כניסיון לעקוף את החלטתו מיום 16/6/2013 במסגרתה פטר את המשיב ממתן תשובות לשאלות הנוגעות להיקפי הכנסות המשיב וכפועל יוצא מכך גם דחה את הבקשה.

הזיקה המתחייבת בין שתי ההחלטות כמפורט, מחייבת, אם כן, נימוקים כבדי משקל ביותר, אשר לא הוצגו, על מנת להצדיק התערבות בהחלטה.

7.לגופם של דברים גם אני כמו בימ"ש קמא, לא השתכנעתי כי הגילוי המבוקש רלבנטי במידה הדרושה, על מנת להצדיק גלוי;

עפ"י טענת המבקש, הוא מעוניין לחשוף את פרוט מלוא ההכנסות של המשיב, בתקופת ההלוואה הנטענת, זאת על מנת להוכיח כי אין ולא היתה למשיב יכולת כלכלית, להעניק את ההלוואה הנטענת. כפועל יוצא מכך הוא יבקש להוכיח את טענתו כי הסכם ההלוואה הנחזה, אינו אלא מהלך מצד המשיב שנועד לקבל כספים מחברה אחרת (תצוגת סנאן בע"מ) ולא הלואה כנחזה.

רלבנטיות הגלוי בנסיבות אלה רחוקה וקלושה ביותר, כך שבאיזון המתחייב אל מול אינטרס המשיב, דין הבקשה אכן להידחות, כפי שקבע בימ"ש קמא.

8.למרות התוצאה, ומשלא נדרשה תגובת הצד שכנגד, אמנע מחיוב המבקש בהוצאות הבקשה הנוכחית.

9.המזכירות תודיע.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ד, 13 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: