שושנה נ' קרנית - קרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים

החלטה

בפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לתובע במהלך תאונת דרכים שארעה לטענת התובע ביום 29.9.10 בשעה 19.20. (להלן: "התאונה").

ההחלטה תעסוק בשאלת החבות.

גרסת התובע

התובע יליד 1942.

על פי האמור בתצהיר, במועד התאונה צעד התובע על הכביש לעבר רכבו. משאית בעלת מטען ארוך ביצעה פניה חדה. שרשרת שהשתלשלה מהחלק האחורי של המשאית, פגעה בעוצמה בפלג גופו הימני וגרמה לו לנזקי גוף.

נהג המשאית לא הבחין במתרחש והמשיך בדרכו.

ממקום התאונה הובהל לבית החולים, כאשר הוא סובל מכאבים וחבלה בבית החזה, עמוד שדרה צווארי ומותן ימין.

ביום 3.10.10 הגיש תלונה במשטרה.

בחקירתו נשאל התובע מדוע לא צירף את העמוד השני בתיק המשטרה, ממנו עולה שקצין החקירות מגיע למסקנה שאין מדובר בתאונת דרכים.

לדבריו צירף את מה שקיבל.

התובע העיד שלא הגיע ישירות לבית החולים, אלא נלקח לשם על ידי אשתו יום או יומיים לאחר מכן, וזאת בניגוד לאמור בתצהיר.

התובע לא יכול היה לזכור את שעת התאונה.

התובע הסביר שהארגז של המשאית היה כלפי מטה ולכן לא ראה את המספר.

לדבריו, יתכן והרגיש כאבים כלשהם בצוואר מכך שזינק לעבר מכוניתו.

במהלך הדיון התברר, שהייתה אשה מבוגרת שראתה את התאונה. התובע לא לקח את פרטיה ואינו מכיר אותה. לדבריו, זיהה אותה תקופה מסוימת לאחר מכן בסופרמרקט ולא לקח את פרטיה.

התובע הניח שעקב גילה לא תזכור את התאונה.

הדיון

לטענת הנתבעת, גרסת התובע כפי שהיא עולה מהתצהיר, מהתעוד הרפואי, מהחקירה הנגדית ומהחקירה שבוצעה באמצעות חוקר פרטי מטעמה, מלמדים כי קיימות סתירות ותמיהות לגבי גרסתו של התובע, מה שמוביל למסקנה לפיה לא הוכיח התובע את התביעה.

התובע העיד כי המשאית הגיעה בעוצמה ובמהירות רבה (עמוד 5 שורה 14).